אז ככה,
זה לא שאני חושבת שאני "ענייה" , אני ממש לא מקבלת אבטחת הכנסה או אוספת פרות מהרצפה בשוק...
אבל, בתוך שנה עולם המושגים השתנה לגמרי.
אני באה מבית שאף פעם לא היה בו שפע רב, שכירים, אבא איש צבא ואמא עבדה כאחות בכל מה שאפשר כמעט, והיו תקופות שגם לא עבדה (מבחירה-כדי להיות עם הילדים בבית).
בילדות שלי - לא היו "מותגים", לא היו חופשות בבתי מלון, לא אכלנו כמעט במסעדות, אין לי שום זכרון אמיתי מסתם יציאה למסעדה.
היינו מתפנקים בסרט, בפאלפל, בבגד חדש ומפנק מידי פעם.
בספרים.
היו לי יותר חוגים ממה שאפשר לזכור.
המון סופי שבוע בקמפינג עם אוהלים בחבורות של משפחות (היינו קוראים לזה "המעברה" שורה של אוהלים), על חו"ל לא היה מה לדבר. אבי מתוקף תפקידו נסע כמה פעמים לארצות הברית וגם לצרפת ואיטליה אז זה היה נחשב משהו משהו.... על חופשת סופ"ש בטורקיה אני לא חושבת שמישהו שמע בכלל.
חוץ מאשר ויכוח שאני זוכרת שהיה לי עם אימי על ג'ינס, מתישהו בגיל ההתבגרות, נורא רציתי "מותג" שהיה מקובל והיא הביאה לי איזה חיקוי שלא הסכמתי ללבוש (בסוף באופן חד פעמי קיבלתי מה שרציתי - בגלל סבא). חוץ מזה -אני לא זוכרת שהרגשתי לרגע מקופחת , ענייה או לא מרוצה.
היו לי חברות עשירות בקנה מידה רציני- אף פעם לא קינאתי בהם קינאה אמיתי (למרות שמאוד רציתי שיהיה לי חדר לבד...)
ידענו שבחגים מפנקים אותנו בדברים חדשים, בימי הולדת יכולנו לבקש דבר מיוחד (שעון, אופניים, משחק), לא היה חסר כלום .
באמת היו זמנים אחרים.
לפני 15 שנים - גם היו זמנים אחרים לדעתי.
האיש שלי ואני אף פעם לא הרווחנו משכורות "שמנות" באופן מדהים. הרווחנו בסדר. שנינו שכירים (יש תאוריה כזו שילדים של שכירים נעשים שכירים...).
קנינו בית ואוטו חדש כמעט בקלות אני חושבת.אז זה היה מלחיץ אבל אבל בסך הכל עם קצת מינוס בבנק לא חסכנו מעצמנו משהו שרצינו.
כמובן שילד נוסף ואז מרגישים בהכבדה על התקציב ובשני והשלישי...
פחות או יותר אותן קניות, קצת ביזבוזים לא הכרחיים בוודאי שהיו אבל ברגע שרואים קצת חריגה עוצרים מתאפקים חודש והכל חוזר לנורמלי.
עכשיו ההכנסה היא כמעט חצי ממה שהיינו רגילים.
יש הוצאות שלא יעזור כלום- אין אפשרות להקטין.
שכר דירה 750 (זה בפועל מה שאנחנו משלמים בכל חודש)
ארנונה 470 (לחודש)
מים 140 (לחודש - 5 נפשות, כביסה.מקלחות...)
גז 45
חשמל 300 (לחודש בלי מזגן - עם מזגן כפול ותנסו לעבור את יולי-אוגוסט בלי מזגן)
ועד בית 200
קופת חולים 210 (כמובן עם ביטוח - כי אי אפשר היום בלי זה)
תש' בית ספר 70 (לחודש בשכלול שנתי ליסודי)
תש' בית ספר 400 (ךחודש לשתי ילדות בתיכון)
ביטוח לאוטו 300 (כולל טסט בחישוב חודשי לשנה- לאוטו אחד כמובן, לנו יש שתי מכוניות)
כבלים 220
טלפונים 450 (לטלפון ביתי וארבעה ניידים)
הגענו בקלות ל 3500-4500 ש"ח ועוד לא התחלנו לחיות בכלל.
עכשיו צריך להוסיף:
אוכל
מוצרי צריכה לבית (חומרי ניקוי ותחזוקה)
הוצאות נלוות ללימודים - ספרים מחברות ו...
דלק
בגדים ונעליים
שיניים
שיעורי תגבור (במיוחד לפני בגרות)
חוגים?
ארועים משפחתיים?
תיקונים בבית /לאוטו?
ועוד לא דיברנו על כל מיני כאלה ש"לא סופרים אותם" כמו לשלם רשיון, אגרת טלויזיה, שיפוץ בבנין ועוד כל מיני שנופלים עלינו בלי שלקחנו אותם בחשבון.
על חיסכון מותר לדבר?
חס וחלילה בילויים או חו"ל......
בילויים של הילדים עם בני גילם (לא מקפחים מבחינה חברתית זה עלול לפגוע בהן)
בכל אלה אפשר לחסוך אבל איך שלא נסובב את זה נגיע ל כמעט 10000 ש"ח בלי להתאמץ.
חפרתי רציני , כמו שהבנות אומרות.
אולי כי אני מנסה להבהיר לעצמי דברים .
מנסה לראות איך מסתדרים מכאן הלאה.
הפלסטיקים הלכו מזמן, יש לי רק כרטיס דיירקט כי זה פשוט יותר נוח - הוא עובד לגמרי כמו מזומן.
הכל במזומן ובחשבון שבועי.
מה שלא חייב לא קונים.
אין יוגורטים/מעדנים/משקה בוקר-ערב-אנרגיה... ב5 שקל ליחידה- קונים את הזולים יותר ובהקצבה שבועית לכל ילד.
בגדים? רק כשמוכיחים לי שאין באמת מה ללבוש וגם אז במשורה.
ובקניות - סבא-סבתא עוזרים, בגילי חזרתי לסמוך על ההורים.
מגרדים מחודש לחודש עד שמגיע איזה בלת"מ שטורף את הקלפים.
לשנה טובה יותר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: