סוף הקטע הקודם:
חיבקתי ונישקתי כמו שאף פעם לא הרשיתי לעצמי ליד כולם. הוא היה די המום מקבלת הפנים.
"לא ידעתי שהתגעגעת אלי כל כך" אמר לי אחר כך בהזדמנות הראשונה שהיינו לבד.
"נו באמת... אתה יודע שזה לא ממש כיף אם אתה לא נמצא" התחנפתי.
"איך היה? מה עשיתם?" התעניין
הוא כמובן שמע את הסיפור המצונזר.
הלילה הבא היה סיפור שונה לגמרי...
4
היום השני עבר בכייף, למרות שהיו אי אלו ויכוחים בין הבנים, לא התערבתי בהם וגם לא ניסיתי להקשיב.
אייל ואני נכנסנו לשחות עם כולם אבל מתחת לפני המים היו סערות...
אחר כך נכנסנו לשחות לבד כשהחבר'ה די משקיפים מהחוף והרגשתי תחת זכוכית מגדלת.
דנית היתה צמודה הפעם לרון וקובי.
ליאור היה עם גלי שיצאה איתו כבר כמה פעמים ועמי הקדיש תשומת לב לאילנית שהיה אמור להיות איתה מלכתחילה.
בדרך כלל כשיש זוגות כבר לא כל כך נעים להסתובב בחבורה.
היה קצת מתח מן הסתם, אני לא כל כך התייחסתי אליו הייתי כולי בעניין אחר, הרבה יותר מעניין...
יצאנו לטיול על החוף אייל ואני.
הוא סיפר שהוריו קצת יורדים עליו בגלל התעודה שהביא בסוף שנה.
הם חושבים שיש לזה קשר לזה שהוא עסוק איתי כל הזמן.
שאלתי "אני צריכה להבין מזה משהו?, אם אני מפריעה לך אז עדיף שלא נהיה ביחד, ממש לא בא לי שההורים שלך ישנאו אותי כי אני מקלקלת לך"
"את לא יכולה לעשות כלום, זה שאני חושב עלייך כל היום זו עובדה. אבל זה עושה לי רק טוב"
אביו ירד לחייו בעיניין הלימודים והיה מאוד קשה איתו.
רציתי מאוד לעודד אותו, חיבקתי נישקתי ולא זזתי ממנו כל הערב.
אחרי ארוחת ערב מוגזמת (היה צריך לגמור הכל...) הדלקנו מדורה והתחילו לרוץ הסיפורים,
צחוקים, בדיחות, קצת שירים...וירידות אחד על השני,
על רון שהאוהל נפל לו פעמיים בלילה, דור שישן בחוץ ומישהו עבר לידו עם פנס ועשה לו התקפת לב.
עמי סיפר שעלה לי ג'וק על הרגל וצרחתי...ואני קפאתי במקומי
ואז גלי טרחה לציין שבלילה לא פחדתי בכלל ולא היה לי קר כי עמי חימם אותי.
זה הספיק לאייל, שהרגישות שלו באותו יום היתה על הסף כנראה. הוא קם כמעט מפיל אותי, ישבתי נשענת עליו, והתחיל להתרחק.
מיד הלכתי אחריו.
"אתה לא קונה כל מה שאתה שומע , נכון?"
"מה את רוצה להגיד? לא ישנתם יחד?"
"אי אפשר לקרוא לזה ככה" עניתי
"זה בדיוק מה ששמעתי כל היום. כמה חבר'ה אמרו לי שהיה נחמד בינך לעמי אתמול"
"ליאור החמוד סיפר לך? לא היה כלום. נרדמתי והוא ישן ליידי. זה הכל"
ליאור תמיד דאג "לשמור" עלי אם במקרה אייל לא היה.
"אני הבנתי שהיה יותר מזה והתחננת בבוקר שהוא לא יספר, אנחנו משחקים ילדים טובים ואיתו את מרשה לעצמך?"
בלעתי את הלשון לרגע, לאיפה התגלגלו סיפורים?
"מה הרשתי לעצמי? איך אתה קונה כל דבר שאתה שומע-נכון?"
"ליאור לא ישקר לי"
"ומעניין מאיפה ליאור שמע משהו הרי הוא לא היה ליידנו בלילה"
"דנית סיפרה לו"
"עכשיו הכל ברור" נשמתי לרגע "על מה שדנית אומרת אפשר לסמוך לגמרי" אמרתי בטון מזלזל
שמעתי את הנשימות שלו ואת הבילבול
"אתה זוכר שהיא סיפרה לי שנישקת אותה והתחלת איתה? אחר כך התברר שלא היה כלום אבל אנחנו הספקנו לריב כבר, עוד לא הבנת עם מי יש לנו עסק פה?" ניצלתי עד בסוף את הספק שנולד ...והדמעה בקצה העין גם עשתה את שלה.
"אני מצטער" גמגם "כנראה שלא הייתי צריך להתנפל עלייך ככה"
ואחרי דקה של שקט "את יודעת שזה מתסכל אותי ומעסיק אותי כל הזמן, זה שאנחנו לא 'עושים' כלום, ואני מאוד משתדל לכבד את זה, אבל אני מוטרף, אני משוגע עלייך וחושב עלייך כל הזמן ואני רוצה קצת יותר ואני לא יודע מה לעשות כבר"
הופה...
היה ברור שנגיע לזה ופה היה טריגר רציני.
האוירה, ההסתובבות בבגד ים כל היום כמעט.
המזמוזים במים שהשאירו גם אותי בלי נשימה.
אני לא העזתי אפילו לגעת "בו" ...
כל מה שידעתי והכרתי היה מספרים ולא בדיוק ידעתי למה לצפות ומה אני אמורה לעשות.
ו...רציתי גם אני להתנסות, הוא זה שהיה עצור כל הזמן - כמעט חצי שנה.
במבט לאחור אני יכולה להצדיע לו על כושר ההתאפקות.
"אני לא יודעת מה לענות לך. זה קצת מפחיד אותי, אני אוהבת אותך וגם אני רוצה כנראה ואני לא יודעת מה נכון לעשות ואני שונאת שאנחנו רבים"
"אנחנו לא רבים ובטח לא על זה, בואי נחזור, לא נפתור את זה עכשיו" אייל המתוק, תמיד המילה הנכונה.
טיילנו חזרה על חוף הכינרת עד ששמענו את קולות המתרחצים, כנראה שנמאס לשבת והמים קרצו להם.
"בא לך להכנס למים?"שאלתי.
"את הפחדנית רוצה להכנס? מעניין מאוד"
"קורים דברים נחמדים במים" קרצתי
"בואי, אני אראה לך דברים נחמדים שקורים גם בשק השינה" הקניט בחזרה.
הוא סידר לנו מבעוד מועד אוהל קטן קצת מרוחק משלושת האוהלים האחרים.
משכנו עוד קצת זמן עד שרוב החבר'ה הלכו לישון, ישבנו ליד המדורונת וקישקשנו ושתינו קצת,היה ראש טוב והמתיחות שצצה קודם נעלמה לה,ואז נכנסנו לאוהל "שלנו" לשני שקי שינה מחוברים.
היה חם מאוד, שנינו במינימום לבוש, רק סדין דקיק (הגנה מפני יתושים..)
שכבתי על הגב והיד שלו מטיילת עלי, ומעיזה בכל פעם קצת יותר.
אייל בא מעלי ונישק את שפתיי עד שלא נשארה טיפת אויר לשנינו.
הוא ליטף בכל מקום שיכול היה ולחש לי "את יודעת שאני לא אפגע בך אף פעם"
באיזושהי צורה מצאתי את עצמי בלי תחתונים וידיו מלטפות בכל כיוון.
אני בתוך החיבוק האוהב הזה והוא נוגע בי כמו שלא יכולתי לדמיין אפילו.
אצבעותיו משחקות בי, נוגעות חזק יותר וחלש יותר. היד השניה חופנת ישבן.
גמרתי בפעם הראשונה בחיי, הוא השתיק אותי בנשיקה כדי שלא יהיו לנו עוד שותפים בחויה.
אחרי שחזרתי לנשום לקח את ידי והוביל אותי לגעת בו.
הוא היה קשה וחם מאוד, מפתיע בתחושה כשנגעתי בו ואנחה נפלטה מפיו, התגברתי על הבושה שהציפה אותי ונתתי לו להנחות אותי,
אייל אמר לי בדיוק איך לגעת ומה לעשות
עד שהוא גמר,
אחר כך נישק את פני בכל מקום במצח, באף, על כל עין ונשיקה עדינה עדינה על הפה.
"תודה" לחש לי באוזן "את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים"
{לא צילום שלי - התעצלתי לחפש בארכיון...)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: