יום שישי ראשון אחרי משכורת
זו הקניה של החודש.
מאוד משמעותי
בדרך כלל, בתקופות האחרונות,
כל קניה מחושבת אצלי כמעט עד השקל האחרון.
לא חשוב אם יש לי בארנק 70 שקלים לקניות של שבת
או 350 - שזה הדבר השגרתי יותר.(בעצם...אין שגרתי...)
יש סדר עדיפויות ברור, חלב ולחם נכנסים ראשונים,
קורנפלס
חומוס
גבינה לבנה
עגבניות ומלפפונים (מאוד בעייתי בזמן האחרון)
פסטה ואורז...
דברים כמו קטשופ וגבינה צהובה...עומדים בתור.
תמיד הייתי מסודרת בקניות- אבל כמו רוב עם ישראל
חוץ מהרשימה המוכנה מהבית היו נכנסים לעגלה- כמה מבצעים...כמה פינוקים.
עוד משהו ששכחתי לרשום.
ומגהצים כרטיס.
כשמגהצים כרטיס זה ממש לא משנה אם העברת 150 שקלים או 300...
הכרטיס עובר.
בקניה במזומן - אין דבר כזה- רק מה שיש בארנק.
כבר שנתיים שאין לי כרטיס אשראי.
עוד הרבה לפני זה הפסקתי עם ה"תשלומים" בקניות סופר שוטפות.
(יש לי כרטיס דיירקט- גם הוא דורש משמעת אבל זה יותר קל)
אם יש משהו שלמדתי מהתקופה הקשה הזו - זה שליטה מוחלטת בקניות.
בקניה שאחרי משכורת (לקרוא לזה משכורת זה גם קצת מצחיק...)
אני כאילו משחררת קצת,
זה לא שאני מתפרעת, או קונה דברים מיותרים.
אני קונה רק מה שצריך
ומה שכל החודש אני לא יכולתי לקנות
(נייר לסנדויצ'ים למשל - זה מותרות, סוג נוסף של קורנפלקס לילדים)
ואני לא עסוקה כל הקנייה בחישוב שקלים...
לראות אם עברתי את הסכום או לא.
קניתי היום ב- 650 ש"ח...
הילדים שאלו אם השארתי משהו בסופר ואם קיבלתי הכל במתנה.
גם הם התרגלו לראות קניות לשבת של שתי שקיות.
שבת שלום.
ג'ני.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: