טבע האדם
האסון של היום מתגמד לעומת האסון של מחר...
איזה פרופוציה מקבל ה"אסון" של סלקום מאתמול.
השאלה הנצחית היא האם נלמד סוף סוף מהמחדל
שברור שהיה כאן.
בא לקפוץ מהכורסא ולדפוק למישהו בראש
אחרי שרואים את הצילומים בשעה 11:00 בבוקר
כשהאש קטנה ויחידה
ולדעת שכמה אנשים התריעו והודיעו -
ובכל זאת אף כבאית לא הגיעה עד שעה 14:00
ככה אמרו
חזרו על זה מספיק פעמים.
לחשוב שאילו מישהו היה מזיז את התחת שלו ומפעיל את גלגלי המוח היה נמנע אסון כזה
היו ניצלים מן הסתם חייהם של 40 אנשים,
כותרות העיתונים של סוף השבוע כבר מצטיירות לי בעניים בלי שראיתי אותן עדיין
מסגרות שחורות,
כתב אדום גדול
ובפנים הסיפורים האישיים
על חיים שבאו אל קיצם...על זה שהותיר ילד קטן בן כמה חודשים ועל זה שעמד להנשא בעוד חודש
או נישא לפני חודש...
או...
בכלל מישהו שהיו לו תוכניות לחיות
והגיעה שרפה, ואנשים לא אחראים -
ובגללם
אין תוכניות , ואין חיים.
כעת פינו את שכונת דניה
ומי יודע לאן זה עוד מתפתח
ומה יעזור הסיוע הטורקי או היווני
השידור הבלתי פוסק - נגמר עכשיו
בשעה שתיים...השריפה ממש לא נגמרה
ללהבות יש תוכניות משלהן.
אני מטיילת די הרבה בחיפה ובכרמל
ומנסה לראות בעני רוחי את האזור העצום הזה
מפויח ומסכן כל כך
במקום הגאווה על הירוק ירוק הזה
על פנינת היופי שכל כך כיף לטייל בה.
חנוכה מאוד חם סידרו לנו...
השאלה רק מי סידר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: