אז ככה...
במסגרת הנקיון התקופתי שלי במייל נתקלתי במייל ישן יחסית שקיבלתי,
למרות שאני לא אוהבת להביא ציטוטים של אחרים
אלא רק דברים שיש לי זכויות מלאות עליהם :-)
הפעם אני אחרוג - זה שווה קריאה למי שלא מכיר.
1.- NASA : נאסא
כאשר התחילו בשילוחים לחלל של נאסא, התברר לאמריקאים כי אין למצוא עט שכותב בתנאי תת המשקל השוררים בחללית.
הקימו צוות פתוח, ואחרי שש שנות מחקר ופתוח והוצאה של 12 מליון דולר, הצליחו לייצר עט דיו שכותב בתנאי תת-משקל, כותב על כל סוג של חומר, כולל זכוכית, ובתנאי טמפרטורה משתנים מ 20 מעלות מתחת לאפס ועד 300 מעלות צלסיוס.
הרוסים, לעומת זאת, השליכו את העטים לפח וסיפקו לאסטרונאוטים שלהם עפרונות כדי שיוכלו לכתוב בחלליות.
2.- אריזת סבונים
בשנת 1970 התלונן אזרח יפני לבית חרושת לסבון על כך שקנה אריזת סבונים וכשפתח אותה נמצאה ריקה!
בית החרושת התייחס ברצינות לתלונה, חקר ובדק את קו האריזה של הסבונים במטרה להפעיל מערכת שתמנע מצב בו אריזה ריקה תוצא לשווק.
הם הוסיפו למערך האריזה, בסופו של הקו, מערכת מצלמות בקרני X" המופעלת ע"י שני עובדים, כדי להבטיח שכל אריזה תצולם ובמידה ואינה מלאה תוסט מקו האריזה. המכונה שפותחה עלתה 250.000 דולר!
שמונה חודשים עבדה המערכת ללא דופי, עד שהחלו להופיע תקלות. כדי לא לעצור את קו האריזה בזמן תקון המערכת, הציע אחד העובדים הזוטרים להעמיד בקצה הקו מאוורר חזק מאוד, כך שכאשר תעבור מול המאוורר אריזה ריקה, שמשקלה קל יותר מהרגיל, ידחוף זרם האוויר את האריזה אל מחוץ למסוע. הרעיון נוסה ועבד!!!
3.- בעל המלון מניו-יורק :
מנכ"ל אחד ממלונות היוקרה בניו-יורק נסע , בפעם השניה בשנה, לסאול, דרום קוריאה. כשהגיע למלון קיבלה אותו פקידת הקבלה בברכת "ברוך הבא אדוני, כמה טוב לראות אותך אצלנו שוב". המנכ"ל התרשם עמוקות מנוסח קבלת הפנים, אך היה בספק אם אכן הזכרון הטוב של הפקידה בקבלה הוא שהביא לכך.
כשחזר לניו-יורק העלה בפני הנהלת המלון את הצורך בפתוח מערכת שתאפשר להכניס למלון צורת קבלת פנים כזו.
הצוות התייעץ עם מומחים שונים ולבסוף הציעו התקנת מצלמות עם יכולת לזהוי פנים ומערכת אחסון נתונים כזו שתאפשר, בהרף עין של צילום כניסת אדם ללובי, את זהויו ותציג בפני פקידת הקבלה את פרטי בקוריו הקודמים במלון. עלות המערכת הוערכה ב 2.5 מליון דולר.
המנכ"ל דחה את ההצעה מפאת עלותה הגבוהה.
בבקורו הבא בסיאול, כמה חודשים לאחר מכן, לאחר ששוב קיבלה אותו פקידת הקבלה בנוסח דומה, בקש ממנה המנכ"ל שתואיל להסביר לו כיצד מערכת הזהוי עובדת.
ראה, אמרה הפקידה, יש לנו הסדר קבוע עם נהגי המוניות בשדה התעופה. בזמן הנסיעה הם משוחחים עם הנוסע ומבררים אם זה בקורו הראשון במלון. ההסדר הוא שבמידה והנוסע כבר בקר במלון בעבר, הנהג מניח את המזוודות בצד ימין של דלפק הקבלה ובמידה וזה בקורו הראשון – בצד שמאל. הנהגים מקבלים תשר של דולר עבור כל אינפורמציה כזו.
זה ההבדל בין להיות חכם לבין להיות גאון....
ואלו עשרת הדברים שאילו היה לי זמן וכסף לא מוגבלים הייתי רוצה:
1.שבוע בחדר מלון עם ספרים ואינטרנט ועם המון שקט(אפשר להוסיף עוד משהו אבל זה לא מתנגש ...)
2.טיול בצפון איטליה...
3.לגדל שוב כלב גדול, לקחת גור וללמד ולטפח מגיל צעיר.
4. לרכב על סוסים בקביעות.
5.לא לבשל אם לא בא לי...(איזה חלום...איזה חלום)
6. באופן בסיסי הייתי מעדיפה לא להיות חייבת לנקות גם...
7.לצייר. לשים כן ציור גדול באמצע חדר, רצוי עם חלון עצום ונוף ולצייר.
8.קורס לשיפור האנגלית - כמה שאני דוברת אנגלית סבירה-טובה זה היה עושה לי טוב.
9.קניות קניות וקניות - למשל אוטו חדש ממש לא היה מזיק לי אבל אני מדברת גם על הדברים הקטנים כמו תיקים נעליים בושם....אין מה לעשות בסופו של דבר הגחמות שלי נשארות נשיות.
10. הכי חשוב וכתבתי אותו אחרון - לידו מתגמדים כל החלומות האחרים- לפנק את הילדים. בכל דבר אפשרי. בטיולים, בבגדים, בשיעורים פרטיים, חוגים ועוד כל מיני בקשות שכבר תקופה יותר מידי ארוכה אני לא נותנת להם.זה הדבר האמיתי שהיה גורם לי אושר כרגע בתקופה הזו בחיים.
חשבתי שיעשה לי טוב לכתוב את זה, אבל מתברר לי שלא כל כך...רק נעשה לי עצוב.
שיהיה יום נפלא.
ג'ני.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: