מילה
ועוד מילה
משפט שנזרק מלווה בקריצה
ופתאום חיוך - ברגע לא צפוי
ומבט שנלכד אפילו שיש עוד אנשים.
שפה סמויה שמתפתחת.
"אפשר להזמין לקפה
יש משהו שהייתי רוצה להתייעץ"
"בטח" את עונה "בשמחה, למה לא"
ושניכם יודעים שזה סתם תרוץ.
אבל התרוץ הזה לגמרי נחוץ.
שניה של מבוכה -
המלצרית הביאה תפריט
ואת בהנד ראש "לא צריך, רק קפה הפוך"
"גדול" היא שואלת
"ודאי"...שנספיק לדבר.
"שמעת מה קרה..?"
"שמעת על שוש....?" התחלתם יחד
ושתקתם יחד.
וחייכתם
והרגע עבר - ושיחה זורמת כמו פינג פונג
וכל הרקע נעלם,
זמזום השיחה מסביב הפך למנגינה חרישית
באותה מידה אפשר היה לשבת
ברכבת
או על שפת הים.
והמלצרית שמפתיעה פתאום
ומפריעה.
קצת התעסקות עם הקפה
מאפשרת רגע של מחשבה.
"מה אני עושה כאן?"
"מה אני עושה?..."
מרימה מבט
בוחנת אותו כשהוא מהרהר לרגע
חושב על תשובה הולמת לשאלה ששאלת
אין שאלה פשוטה,
מאחורי כל שאלה מסתתרות עוד שלוש לפחות
מתבוננת בכפות ידיו,
הבחישה, הלגימה האיטית מהקפה
לקוק השפתיים
לכל דבר יש משמעויות נסתרות - ואת בוחנת כל דבר
בזכוכית מגדלת
כדי שאחר כך, בבית, תוכלי לנתח.
נהנית מהטיית הראש כשהוא מקשיב
כל כך חינני בענייך
רך
אוהב
הוא מקשיב לך
מעניין אותו מה שאת חושבת...אומרת...
עניים פוגשות עניים
עיניים וחיוך... ומבוכה קלה.
את אוהבת מה שאת רואה
ומדמיינת איך זה יהיה
כשהיד הזו
תלטף את לחייך ותזיז את השער מפנייך...
בלי הסברים מיותרים
חולפת לה שעה.
וצריך לדבר על הפעם הבאה.
שבת שלום שתהיה לכולם,
הייתי חייבת הפוגה מהמאורעות האחרונים,
ג'ני
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: