jenny-זה מה יש

מגיע הביתה מיום עבודה

פותח את הדלת כרוח סערה

"ש לללללללל ו ם"

עם קורטוב של שמחה

וגעגוע

ונשיקה

"מה קורה? ומה היה?...."

יחד מכינים סלט וחביתה

ובין לבין סיפור

וקריצה.

עידכונים על היום הארוך

על הברז שהחליט לדלוף

על הילדה,

על המורה שהרגיזה

בצדק או שלא...

מכינים ספל תה

הכי גדול

עם עלים של נענע וטיפה סוכר

ותופסים פוזה על הספה הרכה.

הילדים עסוקים

כל אחד בענייניו 

בחדר יש מוזיקה

אבל שומעים רק את דפיקות הבסססססס

הוא יושב ונשען

ואני נשענת עליו

יד מלטפת קצוות שיער

וגולשת לצוואר

ולעורף

ו....

טלויזיה ברקע

לא מפריעה, לא ממש מעניינת

בין לבין מתנהלת שיחה מנומנמת.

"נישן מוקדם היום" שואל

"רעיון נהדר" מיד אני אומרת

ומסלקת מהראש את הכביסה במייבש

ואת הבלאגן שרובץ כבר מאתמול

שום דבר לא חשוב

ולא ממש מעניין

כאילו כל העולם ממתין

מחוץ לבועה

שלי

ושלך.

הפלוס שבארבעים...פלוס!