ברמת העיקרון
אין לנו יחסים.
אני לא מתעסקת איתה והיא בדרך כלל לא מתעסקת איתי.
אבל
בפינות הקטנות, ובמרפקים שמידי פעם הדת ונציגיה תוקעים בי
אני מתעצבנת ורותחת ושונאת את כל מה שמייצגת ה"ישות" הדתית.
ועל מה אני מדברת,
סבי עליו השלום היה אדם דתי, ואפילו דתי מאוד
לפחות לתפיסתי,
הוא היה מתפלל בכל בוקר, הולך לבית הכנסת בשישי ושבת כמובן אבל גם באמצע השבוע.
מקיים את מצוות השבת והחג וצם כשאומרים לצום
ובקיצור -כיפה שחורה גדולה וספר תפילה תמידי בהשג יד.
סבתי היתה קצת פחות דתיה, ובהתבגרותה אפילו הסכימה שנסיע אותה בשבת,
הוא אף פעם לא כעס עליה, כל עוד בבית היו שומרים שבת כהלכה.
הוא אף פעם לא דרש מאבי להיות דתי ולא קיטר כשהבית שלנו היה חילוני למהדרין,
הורי הסכימו להחזיק בית כשר כלומר לא הכניסו בשר חזיר הביתה לדוגמא
וכשהוא היה בא להתארח היה אוכל מכלים שנשמרו במיוחד בשבילו.
ככה אני הכרתי את הדת כילדה.
חנוכה הקרב העלה בי את הזכרונות האלה כיוון שרק בחנוכה סבא הרשה לי לברך על הנרות
בשאר החגים הבנים היו מברכים, משום מה חנוכה היה חג קליל יותר.
מזה שנים רבות אני גרה בסמיכות לבני ברק,
וממש בישוב שלנו ישנה שכונה דתית גדלוה מאוד ששעריה נסגרים בשבת
ואנחנו נאלצים לעשות סיבוב עם הרכב לצאת מהכביש המרוחק יותר בשבתות
למעשה זו היתה הנקודה היחידה שבא "נגעו" חיינו החילוניים לחיי התושבים בשכונה הדתית.
בשנים האחרונות יש שיתוף פעולה של תלמידים מבתי הספר החילוניים לבתי הספר הדתיים בישוב.
יש לכיתות ה' פעילות שנמשכת לאורך כל השנה
והחכמה היא שאינה מתמקדת בדתיים-חילוניים אלא יוצרת עניין משותף.
השנה הנושא הוא הקשיש בישוב,
התלמידים הכינו יחד הצגה, ערב שירה משותף לילדים להוריהם ולקשישים בישוב,
הם נפגשים לקבוצת עבודה אחת לשבועיים לשעתיים במשך כל השנה.
פרוייקט מקסים ומקרב לבבות.
בשנה האחרונה הצליחו לעצבן אותי - אני גרה ממש על גבול השכונה הדתית,
הבית הסמוך אלי הוא כבר דתיים,
בשנה האחרונה הם שמים בכניסת השבת, כלומר ביום שישי בשעה 16:00 בערך
מוזיקה ברמקולים המפוזרים בשכונה.
הם כמובן לא שמים את טימברלייק או שלמה ארצי שאני אוהבת אלא מנגינות חרדיות
מקהלות ילדים ששרות ביא-ביי-בם
חזנים בסילסולי בכי
נו...כולם יודעים למה אני מתכוונת ב"מוזיקה חרדית"
במשך רבע שעה - עד כניסת השבת אני נאלצת לשמוע את זה
הווליום ברמה שצריך להגביר את הטלויזיה יותר מהרגיל כדי לשמוע
או לדבר ביננו ממש בקול רם כדי להבין.
נכון - אני מניחה שאני שומעת את זה יותר כי אני קרובה
אבל מה זה קשור????
למה אי אפשר להתריע על כניסת השבת בצפירונת קטנה
כמו שנהוג בעיר הקדושה נתניה
שבה מספר החרדים (השחורים) גדול פי כמה ממספרם בשכונה אצלנו.
וחוץ מזה - איפה ההתחשבות?
אם אני הייתי שמה את המוזיקה "שלי" בווליום כזה, ואפילו הרבה פחות,
אבל בשבת - כי זה הזמן ש א נ י אוהבת לשמוע מוזיקה, הם בטח היו "מאוד" אוהבים את זה.
בכל שבת אני שומעת , מתעצבנת , בולעת רוק
ומחכה שתעבור רבע שעה...אני אף פעם לא מפספסת את כניסת שבת.
חשבתי להתלונן במועצה, בגלל שיש פה הפרה בוטה של הסטטוס קוו בישוב,
עד לפני שנה לא היתה מוזיקה כזו - ואז אני חושבת לעצמי
"שאני אהיה הנודניקית התורנית שמציקה ומתלוננת?"
המשך יבוא....
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: