כותרת אחרת שבאה בחשבון זה : שיר הלל למודרניזציה.
אחרי שערמות החול גמרו לנחות אצלי על המזנון בסלון ועל כל דבר אחר, (מזל שהפה היה סגור :)
אחרי שהמעילים נתלו חזרה אחר כבוד על המתלה (לא המעיל שלי חלילה, אין לי כזה)
אחרי שמכונת כביסה התנופפה לה על החבלים כבכל יום
הדי הסערה שככו
והחדשות חזרו לסדר הרגיל - קודם שחיתות ופוליטקה ואחר כך מזג אויר.
הבלחה קלה של גנרל חורף
והכל מתהפך.
ביום הסערה גזרו עלינו עובדי חברת חשמל ניתוק של 17 שעות(!!!!!!)
מ 11 בבוקר ועד 4 בבוקר למחרת לא היה לנו חשמל.
החושך נפל עלינו כבר בשלוש אחה"צ.
נכון שהיום - אחרי יום שמשי כזה - אפילו לחשוב על הסערה והגשם זה מוזר,
אם לא שברי העצים שטרם נאספו וקצת שלוליות שעדיין לא נעלמו
(וודאי יעלמו מחר - כי חם יותר) רק הם עוד מעידים ומזכירים.
מזג אויר הפכפך.
אז ישבנו לאור נרות, וקישקשנו בהתחלה,
והיו צחוקים
ושירים...אבל אחרי 6 שעות זה כבר נעשה קשה
במיוחד לדור הזה שגדל עכשיו
ובלי גירוי חשמלי ישירות לעצב המוח - הוא לא מגיב.
לא היה מחשב, ולא היתה טלויזיה - אסון ברמות שאי אפשר לדמיין.
המחשבות נדדו...ונדדו עד שהשכיבו אותי לישון
לפני אחת עשרה, משהו שלא קרה כבר שנים רבות מספור...
חשבתי לעצמי : איך חיו פעם, בלי חשמל ומכונת כביסה,
בלי מתג כזה שלוחצים ונהיה אור.
בלי תנור אפיה, בלי מזגן, ובלי עוד מלא דברים
שקיומם בחיינו הוא כל כך מובן מאליו, אנחנו אף פעם לא עוצרים לחשוב
כשפותחים את המקרר...איך היה לקרר אוכל עם בלוק קרח.
איך למשל היו מבשלים אוכל? היו מכניסים את הסיר עם בלוק קרח לארגז קרור?
לא יכלו לשמור כלום - לא כמונו היום,
עושים קניה לשבוע שבועיים ומאחסנים במקפיא - מה הבעיה?
אז ככה - הנושא מאוד ברור מאליו- התרגלנו לקדמה- אבל שתי שאלות מתעוררות בי,
הראשונה היא - אם הרבנים ההם..אלו החכמים במיוחד שכתבו את החוקים והמנהגים
אילו היו כותבים את החוקים היום- האם היו כותבים אותם אותו דבר,
האם המשמעות של הדלקת חשמל בשבת אכן כל כך נוראית,
הרי הדתיים משתמשים בחשמל במילא,
מישהו מייצר את החשמל לפלטת השבת ולמזגן שעובד עם שעון שבת...לא???
משהו שנזכרנו לאור הנרות -
פעם מזמן לפני 25 שנה(מפחיד שבכלל אני יכולה להגיד דבר כזה)
אבי הפתיע את אימי, וקנה לה מתנה מיקרוגל אמנה יד שניה
ממישהו שהביא מארצות הברית.
אמא שלי לא הפסיקה לקטר:"בשביל מה אני צריכה כזה? אוכל מחממים על הגז?
מה אני יעשה עם זה? סתם תופס מקום, זה מפחיד, יכול להתפוצץ - ומה נעשה אז עם ההפתעות שלך?"
כל תרוץ שבעולם גוייס כנגד המכשיר הזה שפלש למטבחה.
מיותר לציין שמהר מאוד היא התרגלה לקופסא הזו במטבח,
המיקרו אמנה הזה שרת אותה יפה עד שפרש בשיבה טובה
אחרי עשור והחליף אותו מיקרו חדש ומודרני מבריק בנירוסטה חדשה.
אם תקחו מאימי את המיקרו היום סביר להניח שתוותרו על עין אחת לפחות קודם.
הכל היא עושה במיקרו, מחממת מבשלת - אחרי שהראתי לה פעם אחת איך עושים אורז במיקרו - זהו נגמר..נשכח הסיר.
באותה הזדמנות נדירה שכולם ישבו לאור הנרות ודיברו -
נזכרנו בשכנה שהיתה לנו וקיבלה (33 שנים אחורה...)כל שבוע או שבועיים
2 חבילות חיתולים חד פעמיים מחו"ל,
והיתה מחכה עד שהחיתול יתמלא ולא היה בו יותר מקום כי חבל להחליף חיתול לא מנוצל עד הסוף -
אני לא חושבת שהטוסיק של הבן שלה היה מאושר...אבל האמא כן.
היה שרות כביסה לחיתולים לאמהות הצעירות...
היית אוספת שק של חיתולי בד עם כל ה"אוצר" עליהם ומקבלת אותם למחרת נקיים וריחניים.
יש עוד מלא דברים שהשתכללנו והתקדמנו בהם , אבל לטעמי המצאת המאה היא המגבונים.
מתלכלך? שולפים אחד/שניים/עשרה מגבונים והבעיה נפתרת.
מגבונים לוקחים בגדול.
לילה טוב,
ג'ני.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: