"לכבוד הקיץ שהגיע כתבתי שיר
אולי אני עוד לא מזיע
אבל איני מסתיר..."
מחשבות
הרבה מחשבות
השנה הזו חלפה לה במהירות שאני לא זוכרת בשנים קודמות.
כאילו רק אתמול היה ראש השנה
וכאילו ממש ממש לפני רגע הגדולה נכנסה לשנה האחרונה בתיכון
והשניה ל יא'.
והנה כבר יש לי מלש"בית אחת עם צו גיוס ביד.
ובת שניה בשנתה האחרונה בתיכון,
ואפילו הקטנצ'יק, הבייבי שלי, כבר בשנה האחרונה של היסודי.
ואני עוד לא קולטת, אתמול הייתי אני האמא בין החבר'ה
שפתחה זוג עניים גדולות על מישהי שאמרה שהגדול שלה ביב'
והסתכלתי עליה ברגשות מעורבים שכאלה... "איזה ילדים גדולים"
ו- " לא להאמין עליה...בכלל לא רואים, מתי ילדה אותם ? בגיל 16?"
קצת הייתי "חלוצה" בזמנו, לפחות מבין החבר'ה שלנו.
לא מיהרנו להתחתן, לא מיהרנו להביא ילדים. האמת - לא רציתי בכלל ילדים
מי היה מאמין...
בהתחלה לא יכולתי בכלל לראות את עצמי כאמא.
היום אני מרגישה שזו ה"שליחות", ה"משימה" הכי חשובה שהחיים נתנו לי.
סטיתי קצת...קצת הרבה... בקיצור - החופש כבר כאן
והלוח מתוכנן כבר עד ה- 1/9 שיבוא עלינו לטובה.
אבל מתוכנן רק ברמה שאני יכולה לשלוט - אני כבר לוקחת בחשבון
שעל בנות העשרה שלי כבר אין לי שליטה על תכנון זמנן.
חוץ מאשר לסייע להן לשמור על מקומן בעבודה -
לטעת בהן את הידיעה שזו אחריות
וחופש זה חופש גם אם לא רובצים 7/24 מול מחשב/טלויזיה/מקרר.
חוץ מזה אני מאחלת להן בילויים בלי סוף, וים וחברים
ואני בעד לגמרי - רק שישמרו על עצמן
ואני אשתדל, בחיי שאני אשתדל, לא להיות "פולנייה" מידי,
ולא להציק בדאגה.
ועוד דבר קריטי לקיץ - ים ? בריכה?....כלומר - בגד ים
וקילוגרמים מיותרים מהחורף שצריך להפתר מהם.
ותמיד זה תופש אותי "לא מוכנה" למרות שהקיץ אף פעם לא מפתיע -
הוא מגיע
כמו שעון שווייצרי
דקותיים אחרי יום העצמאות ושבועות...
עם כל האהבה שלי לשחיה,
בגלל שאין לי מנוי אני כמעט ולא מצליחה לשחות
זה תמיד מבאס ובשנים האחרונות גורם לי לדחות את קניית בגד הים.
מעניין איך נחצה את הזמנים הנוראים האלה - יולי אוגוסט.
נוראים
ונהדרים.
חופש גדול ונעים לכם -
למי שהמילים האלה עדיין אומרות משהו :-)
ג'ני




אחלה סופ"ש לכולם.