יש שלב כזה בחופש שכבר מעבירים את הימים ,
כבר השעון התהפך להם,
קמים בצהריים ומסתובבים ערים חצי לילה.
כשהייתי ילדה בטח לא חשבתי ככה,
אני הייתי עסוקה בחופשים שלי תמיד ולא זכור לי שהיו תחושות של שיעמום.
מעניין איך ילדי יזכרו את החופשים שלהם.
ההכנה לבית ספר כוללת בכל שנה את החלק הנחמד של קניית ציוד , מחברות טושים
מחדדים יומנים ולפעמים גם תיקים וקלמרים,
אצלי לא קונים תיק וקלמר כל שנה, גם כשהמצב היה הרבה יותר טוב,
אנחנו קונים לילדינו כל שנתיים או שלוש וגם כך התיקים שמוחלפים בדרך כלל נראים עדיין חדשים
(איכותם היא בדרך כלל טובה), אך נזרקים כלאחר יד במעמקי הארון
ואני מנסה בכח למצוא להם עוד שימוש -
בדרך כלל זה לא עוזר ובסוף אני שמה אותם בנקודת איסוף כזו או אחרת.
עם קלמרים למשל אני פחות קשה - אם זה "קלמר" ממותג
(אצלי בראש קלמר זה משהו שונה לגמרי ממה שיש להם היום)
כלומר קלמר שעלה 40-50 ש"ח אני לא אקנה כל כך מהר נוסף,
אפשר לכבס ולחדש עם גימיקים - למשל להוסיף שרוך עם חרוזים מענינים,
אם זה קלמר פשוט אני לא יעשה מזה עניין.
מחברות וקלסרים - קונים רק את החלקים והרגילים,
אני מקציבה לכל ילד דבר ממותג אחד וזהו!
כלומר מחברת ספירלה עם סנופי/בן 10/ברץ והשד יודע מה עוד
תעלה 15-19 ש"ח בעוד שמחברת זהה אבל חלקה או סתם פרחונית תעלה 5-7 ש"ח.
אז אני לא רוצה להרוס לגמרי את הכיף - מחרברת אחת או קלסר אפשר.
יומנים זו צרה שאי אפשר להתחמק ממנה, יומן למתבגרת טיפוסית
הוא פשוט בגדר must פה אין ויכוח ואין פשרות ואין הנחות-
נא להכין ארנקים - במקרה הטוב יוצאים עם נזק של 40 שקל ליומן במקרה הפחות טוב אפשר להגיע ל-65,
אצל הבן אין דרישות בענייני יומנים - אצלו זה נתפס כדבר רע-
השאלה היא האם זה עניין של גיל או אופי יחודי של הצאצא שלי,
זה רק ימים יגידו...
המקום הכי כואב וגם הכי פחות ניתן לתמרון הוא ספרי הלימוד,
נראה כאילו בכל שנה זה נעשה מעצבן יותר.
ביסודי רוב ספרי הלימוד הן ..... חוברות עבודה.
מתמטיקה, אנגלית, שפה, לשון, מדעים, ערבית, זהירות בדרכים- כל אלה חוברות
בדרך כלל נלווה אליהם גם ספר שאינו חוברת.
הכי הכי מעצבן זה החוברות שהן בעצם ספרי לימוד רגילים רק מה בסוף כל פרק לימוד
שמים דף שאלות, כל איזה 20-30-40 עמודים יש דף שאלות אחד,
שבעצם מורכב ממשפטים שנלמדו באותו פרק וצריך להשלים מילה...
ואת רוב העמודים האלה המורים אפילו לא מבקשים לעשות- אבל מה-
מה הקטע??? ניחוש נכון
אי אפשר למכור את הספרים האלה , למרות שיהיה לעיתים כתוב שם בכל הספר אולי שלושה ארבעה עמודים
זה נחשב חוברת- ומישהו כבר ירויח מזה שאי אפשר למכור/להשתמש משנה לשנה.
אבסורד כזה, אצלי שתי הבנות בהפרש של שנה ואני כמעט ולא יכולתי להעביר ספרים.
או קטע ענק אחר,
על המושג "מהדורה חדשה" שמעתם?
מוסיפים לספר (שלעיתים עולה כמעט 100 ש"ח במיוחד בעל יסודי) דפי עדכון
או עורכים איזה פרק או שניים מחדש,
או מוסיפים טבלאות או משנים את פורמט הספר
ואז הפלא ופלא - קודם כל את נתקעת עם המהדורה הקודמת - אי אפשר למכור כמשומש
ואם את בצד השני - אז כמובן אי אפשר לקבל ממישהו או לקנות משומש
כי הפרק שעוסק בדו-חיים יהיה בעמוד 87 במקום בעמוד 64 - אף הורה לא יעמיד בפני ילדיו קשיים כאלה.
יש לי עוד בטן מלאה בכל הנוגע להכנה לבית ספר
אבל חפרתי כאן מספיק וחוץ מזה אני נורא עייפה מהתרוצצות בין חנויות שקונות ספרי לימוד משומשים
יש לי ערימה רצינית, כל חנות קונה דברים אחרים - בהתאם למה שיש ברשימות של בתי הספר בסביבתה
וכך יוצא שהייתי בשלוש ערים שונות, ב 6 חנויות שונות כד כה
ועדיין אני עם כ- 10 ספרים שלא מכרתי.
יש לי מה לעשות מחר...או שלא
נורא נורא חם.
ג'ני
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: