jenny-זה מה יש

בימים אלה שורה עלי אוירת דכדוך מהמוני סיבות שאפילו כאן אי אפשר לפרט אותם.

הדבר היחיד שגורם לי שמחה בימים אלה

זה הבנות שלי שתפסו סוג של עצמאות ואני די נהנית לראות את ההתבגרות הזו סוף סוף,

למרות שזה מן הסתם מציף גם קשיים והתמודדויות, שלי בעיקר.

צריכה ללמוד לשחרר

ומצד שני האחריות שלי והדאגה שלי , לא נותנת לי לשחרר לגמרי.

אני ממש לא יכולה להשלים עם מסיבות שנמשכות עד אור הבוקר

עם שינה אצל חברים שאני לא מכירה אפילו את פרצופם 

ובוודאי לא את הוריהם או את סוג הבית שהולכים להתארח בו.

כל כך מקובל אצליהם ללכת לישון אצל חבר כזה או אחר ואני לא מצליחה להבין את זה,

לכו, תבלו, דברו ותחזרו הביתה למיטה שלכן ולאמא שלכם שתהיה רגועה.

מה הקטע לישון אצל חבר - במקרה שלי כמובן אלו חברות(בנות)

יש לי סיבה לא לדאוג עדיין בגלל דברים אחרים (אני לא יכולה לדמיין אפילו איך אני אגיב כש"זה" יקרה).

והסיבה השניה לאופטימיות, סיבה בלתי תלויה,

שאף אדם או מנהל בנק לא יכול לקלקל לי...

הסתיו ששולח אצבעות לאויר.

האויר הקריר שיש בערב

הרוח שיש לעיתים ביום.

יש עוד ימים חמים - אבל זה כבר ממש לא החום של הקיץ

איזו אופטימיות זה מגלגל לנשמתי.

חג שמייח

ג'ני