למי אכפת?

היום "אהבה" היא מילה בעלת משמעויות שונות, כוחה שונה, ויש כאלו שרואים בה כמילה גסה שלא צריך להגות כלל.

יש כאלו שמשתמשים בה כדי להשיג דברים (סקס\תכשיטים), יש כאלו שאומרים אותה בלי באמת להתכוון, כדי לצאת ידי חובה,

יש כאלה שחושבים שהם אוהבים ויש כאלה שמתכחשים לאהבה שלהם, לא יודעים איך להתמודד איתה. ויש כאלו שחושבים שזה בכלל מיותר לומר אותה.

כל כך הרבה השתנה מאז האהבה הראשונה שלי: הייתי תמימה, טרייה, חסרת מחסומים וחומות שנבנו עם השנים, נטולת ניסיון כואב באהבה, ללא מגבלות.

מממ....

הייתי כבת 18, לפני גיוס. יצאתי עם חברה שלי, רקדנו על הרחבה והיא סימנה לי שמישהו מסתכל עליי. הסתכלתי בחזרה וחייכתי, הוא מצא חן בעיניי.

בחור רזה, לא גבוה ולא נמוך, בהיר אבל קצת שזוף, שיער בהיר, גומות (יש לי חולשה לגומות) וחיוך שובה. חבר שלו לקח את חברה שלי לרקוד והוא ניגש אליי.

רקדנו שיר אחד (אצרף בהמשך) וחזרתי לחברה שלי. לא דיברנו, לא שאלנו את השאלות הרגילות (איך קוראים\מאיפה\עם מי\יש חבר), רק רקדנו חייכנו במבוכה.

אחרי כמה דקות הייתי בדרך לאולם השני, יד עצרה אותי בדלת. הוא נעמד מולי, מפריד ביני לבין הדלת: "אני חייב את המספר טלפון שלך" הוא התנשף. צחקתי.

עניתי שהוא אפילו לא יודע איך קוראים לי. "נעים מאוד אני ת' ולחץ את ידי. החלטתי שהוא חמוד מספיק ואמרתי "תרשום". הוא חייך במבוכה ואמר שאין לו איך, שאין לו טל עליו.

"תגידי לי אני אזכור, מבטיח". אמרתי לו את המספר בידיעה בטוחה שזה בזבוז זמן ושאני לא אשמע ממנו. הוא הלך.

שכחתי ממנו.

למחרת היה לי טלפון, לא יצא לי לענות והקשבתי להודעה קולית: "הי עדי, זה ת', נפגשנו במועדון, רציתי לדעת אם תרצי להיפגש בבית קפה או משהו כזה".

בכלל לא זכרתי בהתחלה מי זה ואיך הגיע אליי, עד שנזכרתי בבחור שביקש ממני מספר ולא רשם.

חזרתי אליו ונפגשנו. הוא סיפר לי איך חזר ושינן את המספר בראש ולא הפסיק להגיד אותו בקול עד שהגיע לרכב ומצא איך לרשום אותו.

שיקר לי בהתחלה: אמרתי לו שאני לא יוצאת עם חיילים, בטח לא קרביים כי יש לי מספיק טראומה מאחי שנהרג בצבא.

הוא טען שהוא ג'ובניק לקראת שיחרור שלא עושה דברים מסוכנים... אהמ אהמ. בטח. היה אחושילינג קרבי ועשה לי התקפי לב כל פעם שהיה יוצא למארבים.

הכל היה ראשון איתו, ולמרות זאת כל הזמן ניסיתי לשחק אותה מבינה גדולה, מנוסה. בבני זוג ובמיטה. חשבתי שזה מה שבחורים אוהבים.

לא רציתי שירגיש שאין לי מושג, שאין לי ניסיון והכל חדש לי. התאהבנו די מהר, שנינו, אבל לא האמנתי לו כשהוא היה אומר לי "אני אוהב אותך" בהתחלה. אני והביטחון העצמי שלי...

לא מיהרנו להיכנס למיטה. זה קרה אחרי חודשיים, אצלי בבית, בחור ראשון שהבאתי הביתה.

שכבנו, ולמרות כל מה שאומרים על הפעם הראשונה, זה דווקא כן היה טוב. פשוט היה מצחיק שאחרי, אמרתי לו שזו היתה הפעם הראשונה שלי והוא לא האמין לי, רק אחרי שהרים את השמיכה וראה שירד קצת דם. הוא כל כך שמח, אושר עילאי. נישק אותי כמו מטורף, אמר שעכשיו הוא אוהב אותי אפילו יותר, שהיה בטוח (בגלל השטויות שלי) שיש לי ניסיון "עשיר" ועכשיו הוא מעריך אותי עוד יותר. אחרי שהפסקתי לנסות להראות שאני משהו שאני לא (מנוסה), הכל היה הרבה יותר טוב, פשוט, מהנה, אמיתי...

נפרדנו בגלל ארצות הברית. סיבה שהרסה לי 3 מערכות יחסים, 2 אהבות גדולות.

חזרנו ונפרדנו כמה פעמים ובסוף החלטנו לנסות ידידות כי בסך הכל הסתדרנו מאוד ואהבנו, פשוט התיזמונים והכל עבדו נגדנו. הגורל החליט שנהיה רק חברים.

אהבתי אותו עוד הרבה אחרי שנפרדנו, עד שהתאהבתי במישהו אחר. "אם הוא היה מבקש לא הייתי טסה" אמרתי לחברה הכי טובה שלי והיא השיבה בחצי צחוק שחבל שלא דיברה איתו.

עברנו המון אני ות'... צבא של שנינו, טיולים של אחרי הצבא, ליווינו וייעצנו אחד לשני עם בני זוג, תואר ראשון, עזיבה שלי לחו"ל, חזרה שלי, עזיבה שנייה שלי לחו"ל, חזרה שלי.

אהבות חדשות, משברים, שברון לב, עבודות, ימי הולדת... גם המשפחה שלו מכירה אותי וככה, נשארת מעודכנת לגבי מה שקורה איתי ואני איתם.

אנחנו חברים קרוב ל10 שנים, והשנה הוא מצא (סוף סוף) את האחת שלו, ועוד כמה חודשים נרקוד בחתונתו אחרי שיעמוד מתחת לחופה.

לאנשים קשה לקבל שאני הולכת לחתונה של "אקס", מישהו שהייתי מאוהבת בו, אני דווקא שמחתי בשבילו. אני זוכרת בדיוק איפה הייתי כשהוא סיפר לי - בחנייה מול הבית של אחותי, קופצת איתו מהתרגשות. עברנו כל כך הרבה ביחד, כל כך הרבה שנים, תמיד תהינו מתי נרקוד בחתונות אחד של השני, והימרנו של מי תהיה קודם (אני צדקתי), אם בני הזוג יאפשרו לנו לשמור על הקשר שלנו (היו לו כמה חברות בעייתיות, לי היה בן זוג שלא קיבל את זה אבל נאלץ להתמודד) אחרי...

למדתי המון מהאהבה הראשונה והיא תמיד תהיה זכורה לי כתקופה חיובית.

ותמיד יעלה לי חיוך כשאני אשמע את השיר הזה...

אני מקווה שעוד אצליח לחזור לתת אמון ולאהוב, באמת, למרות אלו שפגעו בי.

שיהיה סופ"ש אוהב במיוחד לכולם :-)