למי אכפת?

נכון שיש גם כמה מינוסים, אבל תאמינו לי, שווה להיות מהדרום, ואתם יודעים מה עוד שווה?

להיות אוהד הפועל באר שבע. כן כן, תצחקו אבל תיכף תסכימו איתי.

תחושת הקיפוח (המוצדקת אמנם) של תושבי הדרום, גורמת להם להתאחד ולתמוך אחד בשני,

להיות גאים בהצלחה מקומית.

שווה להיות מהדרום כשאתה צריך תמיכה - תשאלו את נינט, ישראל בראון, רוני דלומי

ו.. בטוח יש עוד כמה ששכחתי. עם כל הכבוד לכישרון (נינט), סיפור מרגש (בראון) ופחות כישרון

אבל אישיות חמודה (דלומי), הם לא היו מגיעים, ועוד בכזו קלות לגמר וזוכים אם היו מאזור חיוג אחר,

 ובמקרה של דלומי לא היו מגיעים אפילו לרבע גמר.

רוני דלומי "בשוק" ברגע ההכרזה. לכולנו היה ברור שהיא תזכה, בזכות אותה עובדה של נינט -

יש לה את כל הדרום מאחוריה.

שווה להיות גם אוהד הפועל באר שבע, תשאלו את ראם כהן, שהיותו בארשבי עזר, אבל שיר האוהדים

של הפועל שבחר לשיר באודישן מול צביקה הדר עזר עוד יותר. לאורך כל התוכנית דאג לציין את העובדה

שהוא אוהד הפועל, זה עזר לו למשוך, עד נקודה מסויימת. בכל זאת, היתה בעיה - היו כמה בארשבעים

והתמיכה הדרומית התפצלה לכמה והלכה בעיקר אחר דלומי המתוקה. ומה לעשות מלבד סלסולים וחיוך

כובש לא היה לו יותר מדי מה להציע.

בסופו של דבר ראם נשר, אבל יצא כוכב בעיני הדרום ונתפרה לכבודו תוכנית ברדיו דרום, והיום הוא

עושה המון הופעות, גם בהתנדבות כשמבקשים יפה, האמת בחור חמוד, הפתיע אותי לטובה.

מה שמביא אותי לסיפור שהמרכזי של הפוסט:

בחודש האחרון מתנהל בבאר שבע קמפיין למען הצלת בחור צעיר בשם דניאל ביטון, שזקוק להשתלת לב, 

ניתוח בארצות הברית בעלות של 2 מליון שקלים.

אין תושב בארשבע שלא שמע את השם הזה ולרוב גם ראה את תמונתו בשלטי חוצות בעיר,

במודעות שתלויות בכניסה למועדון, פלייארים בכל חנות בעיר...

אני רוצה להגיד לכם, שהמזל של הבחור הזה שהוא מבאר שבע, ועוד יותר אני רוצה לחדד -

מזלו שהוא אוהד הפועל באר שבע.

כשאחותו הגיעה לארץ לגייס עבורו כסף להשתלה היא פנתה תחילה למחוזות המרכז,

"איפה שהכסף הגדול נמצא", וניתקלה בסירוב אחר סירוב לעזור, כל סוג של עזרה - גם כסף וגם

אומנים שסירבו להופיע בהתנדבות, גם אולמות, גם חברות, כולם השיבו ב"לא", או טרקו את הטלפון

או פשוט סיננו.

 

אוהדי הפועל מכינים שלטים ותולים בעיר.

התפנית היתה כשהסיפור הגיע לידי דוברת הפועל באר שבע ציפורה חלפון המקסימה.

היא שמעה את הסיפור, על אוהד הפועל צעיר שזקוק להשתלת לב דחופה, עניין של חיים ומוות והחליטה

לקחת את זה על עצמה כפרוייקט אישי לעזור לו, לגייס את הקבוצה ואת אוהדיה למען המטרה הנעלה.

בתור מקומית, ואשת תקשורת, יש לה משאבים ויש לה ידע על כמה חם ומחבק הקהל הבארשבעי כשצריך אותו.

אז הדוברת בשיתוף ארגוני האוהדים הרימו אירוע מרשים (שלצערי לא הייתי בארץ דווקא באותו שבוע)

בהנחיית שרון חזיז ויורם סויסה (הדידי הררי של הדרום), באולם אגמים בבארשבע, האולם הכי פופולארי

בדרום כיום, שתרם את המקום, אירוע הופיעו בהתנדבות אביהו שבת, ראם כהן, אלון דה לוקו, עידן יניב

ואמנים נוספים המזוהים עם הקבוצה או עם העיר.

ונאמר לי שמלבד ההגברה, הכל הכל היה בחינם, למען המטרה החשובה - המקום, האוכל, ההזמנות,

הפרסום, העיצוב (הכל היה באדום ולבן) - בתרומה.

כניסה עלתה 100 שקלים שהלכו לתרומה וגם באירוע עצמו מן הסתם גייסו כספים מאנשים וערכו מכירה

פומבית של מוצרים שהמועדון ואלוף הספורט תרמו לעניין - מנויים למשחקי הפועל, כדורים וצעיפים.

אחד האוהדים הכין סרטון מרגש לדניאל שהוקרן במהלך הערב, אך לצער כולם מצבו הבריאותי לא

איפשר לו להגיע ולהיות נוכח באירוע לכבודו.

השחקנים ואנשי המועדון עשו מגבית נדיבה ביניהם ואלונה ברקת, בעלת הקבוצה הבטיחה להכפיל

את הסכום שיאסף.

 

ראם כהן, מגיע לו סחטיין אחד גדול. נענה בשמחה לעזור, אני ראיתי אותו באירוע בקניון, הוא היה ממש מקסים.

את הסרטון שהוקרן במהלך הערב אתם יכולים לראות כאן, סרטון מרגש, עם סיקור חדשותי על

הסיפור של דניאל וראיון איתו. על האירוע שהיה כנסו לכאן

אירוע נוסף שנערך בקניון הנגב השבוע

רדיו דרום התגייס ואין יום ואין כמעט שעה שלא מדברים על זה, באירוע הכדורסל שבוע שעבר

התבקשו הנוכחים לשלוף פלאפונים ולשלוח SMS תרומה של 10 שקלים, והשבוע ביום שלישי נערך

אירוע התרמה נוסף בקניון הנגב שגם הוא התגייס למען דניאל שהנחו 2 שדרני רדיו דרום, ראם כהן

ואלון דה לוקו ששר ובסוף קינח עם השיר "דניאל" שהעביר בי צמרמורת והלהיב את כל האנשים במקום.

אנשים שתרמו ברוחב לב, השחקנים שבאו לחתום על כדורים וצעיפים שאנשים קנו במכירה פומבית ואיש

אחד שעמל על האירוע אך ביקש לא להימנות ברשימת התודות שנאמרה בסוף. זה היה מרגש לראות את

מה שהלך שם, היה מרגש לראות את אחותו מודה לכולם ומספרת על התהליך והכי מרגש היה כשציפורה

אמרה לי שהם כמעט השלימו את המשימה וגייסו כבר מעל מליון וחצי שקלים. "רק עוד חצי מליון..."

**לתרומה של 10 שקלים שלחו את הספרה 10 למספר 2577 מכל מכשיר סלולארי

כל הזמן אני חושבת על חברתי שכתבתי עליה כאן לא מזמן, שהיתה זקוקה גם כן לניתוח דחוף בבלגיה

וכל חברי הפיברו נרתמו לעזרתה (אצלה הפיברו זה צרתה הקטנה) ובאמת שכולנו עשינו כמיטב יכולתינו

במסגרת המגבלות שהטילה עלינו (לא רצתה לפנות לתקשורת הארצית) והיא היתה צריכה "רק" 400,000 שקל.

 וכשהתחלתי לחפש דרכים לעזור, נעזרתי בכל קשריי הדרומיים, אך לצערי ויותר לצערה, היא לא דרומית

ולא אוהדת הפועל וכל אחד שפניתי אליו ישר שאל "היא מבאר שבע? לא, מהדרום? לא, אוהדת שלנו? לא.

ואז הגיע ה"מצטער".

היא עברה את הניתוח, בהצלחה. היו קצת סיבוכים, היא נאלצה להישאר שם שבוע וחצי נוספים כשכל

יום אשפוז עולה מאות יורו, וזה לא נכלל ב400 אלף שהיתה צריכה מראש. שגם אותם לא הצלחנו לגייס במלואם.

אמא שלה משכנה את הבית ולקחה הלוואות וכל קרובי משפחתה לקחו הלוואות כדי לעזור לשלוח אותה לניתוח

שיציל את חייה.

חבריי לפיברו שמעו ממני על האירוע שנערך לדניאל, ויודעים שאני מעורבות בכל מני אירועים והפקות 

וביקשו שאני יארגן גם לה ערב שכזה.

אני עומדת חסרת אונים, כי היא לא גרה בעיר שאפשר לבקש את הגב שלה, לא חיפה, לא אשדוד, לא מהדרום,

אפילו לא תל אביב (אני אומרת אפילו כי ת"א עיר שיותר מחצי לא באמת נולדו שם ורק משכירים), היא לא

משתייכת לאף קבוצת אוהדים שאפשר לפנות למועדון ולאוהדי אותה קבוצה, וגם הסברתי והתרעתי עוד

לפני הניתוח - שברגע שהיא כבר תעבור אותו ולא נשקפת סכנה לחייה, יהיה קשה על סף בלתי האפשרי לגייס

כספים עבורה. אז כן היא עברה את הניתוח, ובהצלחה, אבל היא ומשפחתה עכשיו נותרה עם ברוך כלכלי 

ואין להם מושג איך יעמדו בהלוואות והמשכנתא, איך יממנו את המשך טיפולה...

היא כזו מקסימה, אתם יודעים מה הדבר הראשון שביקשה לעשות כשחזרה? לקבל רשימה של כל מי שתרם

עבורה כסף, כדי שהיא תוכל לשלוח לו מכתב תודה. (מזכיר לי שאני צריכה לשלוח לה מה שביקשה).

 רק כשכבר היתה שם, הבנתי מדוע לא רצתה לצאת בקמפיין גדול - היא חיכתה לתשובה של קופת חולים

מכבי בה היא חברה, ששקלה אם להשתתף בעלות הניתוח או לא, והיא לא רצתה לאסוף הרבה כסף מאנשים

 ובסוף לקבל החזר מהקופה, לא רצתה לצאת "רמאית" ולקחת "סתם" כסף מאנשים. אבל התשובה ממכבי

הגיעה כשכבר היתה אחרי הניתוח, והיא היתה שלילית וניפצה את התקוות שלה והכניסה את אמא שלה

לברוך כלכלי.

אני רוצה לסיים עם השיר של שלומי שבת על גלעד שליט. כל נסיעה ברכב יוצא לי לשמוע אותו כמה פעמים

 כי הוא מתנגן בדיסק שלי, והשבוע הדיסק נתקע בדיוק באמצע השיר של גלעד,

ממש כמו המשא ומתן לשחרורו...

שיהיה סוף שבוע טוב