למי אכפת?

עד כמה אתם מכורים לבלוג שלכם?

עד כמה אתם מכירים את מי שקורא אצלכם וכמה הם מכירים אתכם?

כמה שעות ביום אתם מקדישים לכתיבת פוסט ולקריאה והגבה בבלוגים אחרים?

כמה אתם מוכנים לחשוף מחייכם הפרטיים בבלוג?

האם אתם מוותרים על דברים לטובת הבלוג? (במקום להיפגש עם חברים\לישון\ללמוד\לעבוד)

מי ראה "האוס" אתמול?

היה פרק על בלוגרית שכל פיפס בחייה מוקלד הישר לבלוג האישי שלה.

בעלה לא אוהב את זה והבלוג משמש כמקור לריבים רבים ביניהם. הוא כל הזמן

מבקש שלא תכתוב עליו ושלא כל דבר בחייהם צריך להכנס לבלוג (ביצועים במיטה,

ריבים, ה-כל נרשם). יש לה מאות קוראים בכל העולם, שכשהיא היתה חולה בבית

החולים אחת הקוראות שלה רצתה לתרום לה כליה, העיקר שתבריא ותמשיך לכתוב.

בין הצוות של האוס התחיל דיאלוג על בלוג באופן כללי ועל כמה באמת אפשר

להכיר בן אדם שלא פגשת מעולם אבל את מכירה דרך הבלוג - קוראת ומגיבה

אצלו והוא אצלך. עד לאיזו רמת פרטנות אינטימית כותבים, למה אנשים חושפים

ככה את חייהם ולמה זה מעניין אחרים, ועד כמה יחסים אינטרנטיים יכולים להיות

אינטימיים ואמיתיים וכנים.

לשם הוויכוח והעניין בפרק היו 2 צדדים, חלק חשבו שזה לא יכול להיות קשר

חברי אמיתי עד שלא נפגשים ושלא באמת מכירים בן אדם שלא

פגשנו וחלק טענו שעם זרים, שהופכים לחברים, אבל כאלו שלא רואים פנים אל פנים,

יותר קל להיפתח ולספר דברים אישיים מאשר למישהו שיושב לידך. ולכן יכולה להיות חברות אמיתית ואינטימית בין 2 אנשים שמעולם לא נפגשו באופן ממשי.

"חבל שאין לך בלוג, כך הייתי יכולה לדעת מה אתה חושב" אמרה הבלוגרית החולה

לבעלה. בשיא הטבעיות אמרתי למסך הטלויזיה "את יכולה פשוט לשאול אותו"

כמו כן היא נדרשה להחליט משהו שישפיע על המשך חייה, ובשניה שהרופא יצא

ביקשה לשאול את קוראיה מה הם ממליצים לה לעשות. בעלה ניסה להיות נחרץ

ודרש ממנה להשאיר משהו מחייה רק לעצמה, שזו לא החלטה שלהם אלא שלה ושלו

כי הם אלו שיושפעו מזה. "אני לא יכולה להתחיל למיין מה אני מספרת לקוראים

ומה לא" השיבה ומיהרה להקליד ולעדכן על מצבה הרפואי ושאלה לדעת הקוראים.

באופן אישי, גם לי יש חברים שהכרתי דרך הבלוג או הפייסבוק או בפורומים בהם אני חברה ונרקמו חברויות, יש כאלה של שנים כבר. יש שנותרו דרך הבלוג והמייל,

יש שעברו לצ'אטים ויש שעברו לטלפונים ומפגשים והצטרפו לחבריי "מהמניין".

המשותף לכולם, שכולם אמיתיים, כמובן שלכל אחד יש לי דרגת חיבה ואינטימיות

שונה ועם כולם הקשר הוא יום יומי.

יש לי חברים אינטרניים שיודעים עליי יותר מחבריי "האמיתיים" אך האחרונים לא

מצליחים להבין את זה. "איך אפשר לפתח קשר חברי, אינטימי אמיתי עם מישהו שלא

פגשת מעולם". ובכן אפשר ויש לי כמה כאלה.

יש לי חברים כאלו שאחרי כמה חודשים נפגשנו לראשונה והרגשנו שאנחנו מכירים

שנים, היו לי חברים כאלו שהפכו לבני זוג ברגע שנפגשנו, מישהו שאף פיתחתי אליו

רגשות רומנטיים אמיתיים למרות שמעולם לא נפגשנו והרוב הגדול זה קשרי ידידות

בדרגות שונות.

יש לי חברים אינטרנטיים שאני מדברת איתם שעות ביום (כשמתאפשר לי), והם

הרבה יותר מעודכנים במה שקורה בחיי מהחברים הכי טובים שלי.

שיחות יומיות של שעות, אין לי את זה עם אף אחד מהחברים שלי, לא כל יום

ולא שעות. ועדיין, מי שלא חווה את זה לא מצליח להבין ולקבל את זה.

היום זה מאוד פשוט וקל לפתח קשרים כאלו ואחרים דרך המחשב: יש מצלמות

ומיקרופונים ואפשר לדבר ולראות את הבן אדם, לא חשוב מהו המרחק הפיזי.

אך ברור שזה לא תחליף כן? זה בנוסף.

ומה איתכם?

אילו קשרים יצרתם דרך המסך והמקלדת?

 -4-

****עריכה -

נזכרתי שאפילו עשו סדרה כזו! - "מסכים".