במרפאה בה אני מטופלת ישנם 3 רופאים ראשיים ואחד זמני.
אחת בסדר, לאחד יש תיק תלונות שמן, למרות הכל הוא לא פוטר מהסיבה
המאוד "הגיונית" שאין מי שיחליף אותו.
אז מה שקורה זה שלאט לאט כולם עוברים לרופא שלי, היחיד שנורמאלי מבלי
שהוסיפו לו שעות עבודה. אז להשיג אליו תור הפך להיות מגוחך.
עכשיו הרופא והרופאה יצאו לחופשה, ויש בפועל רק רופא ותיק אחד ועוד אחד
זמני שאליו אף אחד לא רוצה ללכת, כי הוא לא מכיר את ההיסטוריה וכולי.
מאז הקריסה יש לי יד שאין לי בה תחושה מלאה, וכשביקשתי לפגוש את
הרופא שלי אמרו לי שזה יקח כמה ימים. הלכנו בכל זאת, אמא שלי תפסה
אותו לשיחה קטנה בין תורים והסבירה לו את המצב שלי (הקריסה והיד).
הרופא הכניס אותי בין התורים כי הוא הבין שזה חריג ושלח אותי לבדיקות
לראות מה נדפק במערכת העצבים שלי.
נחשו מה? נתנו לי תור לינואר. ינואר! יש לי יד עם בעיות עצביות,
נימול ומחסור בתחושה והבדיקה שתסביר אולי למה, היא בעוד 3 חודשים (WTF)
מישהי מהשכונה שלי עברה ניתוח בבטן, הוא הסתבך, פגעו לה בדברים
שלא היו צריכים, ואז גילו שפתחו לה את הבטן במקום הלא נכון והיא צריכה
עוד ניתוח... חלמאות בשיאה!
חברה אחרת סיפרה שביטוח לאומי האשים אותה בזה שלא איבחנו אותה בזמן
ולכן היא לא זכאית לאחוזי נכות. היא אשמה שהרופאים שלה לא גילו בזמן
במה היא חולה. בחייאת ראבק!!!
מה הפלא?
שר בריאות אין לנו, אף פוליטיקאי לא רצה להסתבך עם זה, וסגן שר הבריאות
לא באמת מעוניין בבריאות, הוא פשוט קפץ על העגלה שהציעה לו את המעמד,
שלא היה מקבל באף משרד שפוי בדעתו.
-8-
המשך שבוע נעים לכולם