למי אכפת?

הבוקר קיבלנו אסמסים עם התוכן הבא:

"נא לשהות במרחק של 15 שניות מממ"ד (חדר ביטחון), לסגור תריסים וחלונות הבית".

איזה יופי נכון?

15 שניות... להיות במרחק של 15 שניות מהממ"ד זה פשוט לא לזוז מהבית. מזל שהבית הזה,

בניגוד לקודם קטן, והחדר שלי שהוא הממ"ד נמצא במרחק של כמה שניות מכל אחד

מהחדרים בבית.

ומה עם כל אלו שאין להם ממ"ד בבית? הם צריכים להיות במרחק 15 שניות מהמרתף הקהילתי.

בדיחה. מרתף שהומלסים ישנים בו ועושים בו את צרכיהם.

חברים של ההורים שלי בנו תוספת לבית - ממ"ד. תענוג שעלה להם 80 אלף שקל.

עזרה מהמדינה? הצחקתם אותם.

אבא שלי נכנס על הבוקר כדי לסגור את תריס הפלדה שיש בחלון, תריס אנטי טילים,

משהו משהו. רק אבא שלי מצליח להזיז אותו בכלל, לי ולאמא שלי הוא כבד מדי.

אחר כך חזר כדי לסדר את הנעילה של זה, כדי שזה יהיה הכי סגור שאפשר אבל

משהו התעקם, אז נסתפק בסגור, ולא סגור הרמטית.

עכשיו החדר שלי מאובטח היטב. אני רק צריכה לסדר אותו כי אם תהיה מתקפת

טילים כפי שחוזה פיקוד העורף, ב15 שניות לא אספיק לסדר את הבלאגן בחדר,

ולא יהיה מקום לכולם (אחותי באה לשבת).

חברים שתיכננו לבוא אלי לסופ"ש ביטלו. אפשר להבין. מהצד זה נשמע מפחיד,

אני פשוט כבר אדישה, ואולי לא? הלילה היו לי סיוטים שאני קמה ומגלה שכל הבית

הרוס ורק החדר שלי (הממ"ד) נשאר. פעם ראשונה שזה משפיע עלי ונכנס לי לחלומות.

התחלתי לקפוץ גם מרעמים של גשם, הם היו כל כך חזקים אתמול שלא ידעתי כבר

אם זה רעם של טיל או רעם של גשם.

יש טכנולוגיה (כיפת הברזל) שיכולה למנוע את כל זה ולשמור על שמיים נקיים מטילים

אבל זה יקר מדי, וכנראה שתושבי הדרום לא מצדיקים את העלות הכספית.

אבל למי אכפת?

העיקר שארה"ב דורשת שנשמור על איפוק ונדבר על שלום....

שיהיה אחלה סופ"ש לכולם

-6-

 **עריכה:

הלילה או מחר בבוקר פוסט תמונות מפורים כמובטח...