למי אכפת?

נושא הפוסט נוצר תוך כדי תגובה שכתבתי לטליק בבלוג שלו, שעסק בכתיבה

וקצת דיבר על מחסום כתיבה. הנה הפוסט.

אמרתי בתגובות שבבלוג מעולם לא היה לי מחסום כתיבה, ואם לא כתבתי זה

רק מפאת חוסר זמן.

לעומת זאת, כפי שאתם יודעים (הקבועים בכל אופן) יש לי תסריט לייצר

שמרחף מעל ראשי. ושם, יש מחסום כתיבה חמור.

במסגרת הלימודים שלי, גם לימודי המשחק בזמנו וגם הקולנוע כרגע,

תמיד היינו צריכים לכתוב חומרים.

היום, כשבעוד 12 יום אני צריכה להגיש דראפט סופי של סרט הגמר שלי לוועדת

תסריט שתחליט אם לאשר לי לעשות סרט או לא, אני נמצאת בסוג של ברוך.

כתבתי תסריט, דראפט ראשון, הגשתי למרצה שחונך את הפרוייקט, ידעתי שזה

לא מושלם מן הסתם (בד"כ מגיעים לדראפט 15-18) ויום אחרי ההגשה כבר שיניתי

הרבה בתסריט (יחסית). אבל שבוע שעבר בשיחה בכיתה הוא אמר לי מה דעתו

על התסריט, ונתן לי כמה אינפוטים חשובים.

הוא אמר שברחתי מהנושא המרכזי, שהוא לכל הדיעות מעולה, והתרכזתי יותר

מדי בתפל, ובלא מיוחד ושכדאי שאחזור להתמקד בנושא שלי.

אוווץ!

לא שאני לא מסכימה איתו ועם חבריי לכיתה, זה פשוט מאוד מבאס ומתסכל,

לשבת לכתוב מחדש עכשיו, משהו שלקח לי שבועות, ביומיים.

אני חושבת שאני יודעת מה קרה: בגלל ההתלהבות מהשחקן שהסכים עקרונית

לשחק את אחד התפקידים בסרט,עוד לפני שכתבתי תסריט ממשי, החלטתי

להגדיל לו את התפקיד, ובלי לשים לב הטתי את העלילה יותר מדי סביבו.

טעות של מתחילים! אני ממש כועסת על עצמי.

"אז תתקני" אומרים חבריי שלא מכירים את התחום ולא יודעים במה זה כרוך.

"מה הבעיה?" תוהים.

לתקן... עדיף לכתוב חדש מאשר לנסות לתקן.

מה שקורה בפועל, זה שרק הסצינה הראשונה והאחרונה רלוונטיות (עם שינויים קלים)

וכל השאר אני צריכה למחוק ולכתוב חדשות... 8-10 סצינות חדשות, שידגישו כמו

שצריך את הנושא שאני רוצה.

אה, וכל זה עד יום שני (עוד יומיים), בו יש לי פגישה של 40 דקות אחד על אחד

עם חונך הסרט, רגע לפני שמגישים את התסריט הסופי לוועדה המאשרת.

א-מ-א-ל-ה !!!

ומה אני עושה? אני פה כותבת פוסט במקום תסריט. לא מצליחה לשבת לכתוב.

נכנסתי לבלוג, כשיש לי 5 רעיונות שונים לפוסטים, אבל התסריט? גורניש!

כאילו התסכול והרוח שיצאה מהמפרשים אחרי הקודם, לא בא לי לשבת לכתוב פתאום.

למצוא יצירתיות פעם נוספת ולכתוב משהו ששווה משהו עד יום שני.

כנראה שכשאני אעלה את הפוסט, אני אלך לאכול משהו (אני על חתיכת עוגה מאתמול)

ולשבת לכתוב. אולי עכשיו אחרי שסידרתי איזה שעה וחצי את החדר, יהיה יותר

נחמד לשבת לכתוב.

אין מה לעשות, צריך להתמודד.

הקבוצה שלי בפיגור, אין חדש. נראה כמה זה יגמר הפעם...

שבוע טוב לכולם

-4-