למי אכפת?

בבוקר יום חמישי גיליתי דרך כתבה באינטרנט שראש המחלקה, האיש שאני הכי אוהבת

(למרות שהוא שמאלני בטירוף) ומכבדת במחלקה - עוזב.

יוצא לשנת שבתון בניו יורק. רק כשזה קורה בשנה האחרונה שלי, מבחינתי הוא עוזב.

על הבוקר חשכו עיניי. העזיבה של מי שהכי דאג לי ובלעדיו לא יודעת איפה היתי היום מבחינה לימודית ובריאותית,

נפלה עלי כמו 100 טון מקומה עשירית, אבל הידיעה על מי שיחליף אותו בהיעדרו, הוסיפה עוד 50 טון.

המחליף שלו הוא פשוט הקצה השני שלו - חסר כל יחסי אנוש, חסר חזון, חסר כישרון, בעל אגו בגודל של מגדלי השלום,

איש של פרנציפים ודווקא כמו ילד בן 5, נעלב כמו ילדה בת 10 ומתנקם כמו אשה שהרגע בגדו בה.

אפשר למנות על יד אחת את כמות האנשים שמסתדרים איתו בכל המחלקה, סטודנטים וסגל גם יחד.

בשנה הכי קריטית שלי, שנת פרוייקט הגמר וסגירת כל הקצוות, הראש המכהן הוא ....בעע.

יש לי קשר מיוחד עם ראש המחלקה. מאז שחליתי גיליתי בן אדם מדהים שכל כך עזר לי,

שבלעדיו לא הייתי מצליחה לחזור ללימודים, או לשרוד אותם.

תמיד כשהוא רואה אותי שואל לשלומי, תמיד אכפתי וקשוב לכולם, בעל ידע שיכול להתחרות בויקיפדיה, צנוע ועניו.

גם אם לא אהבתי את הסרטים שיצר כי היו בעלי ניחוח שמאלני חריף, עדיין הערכתי את הכישרון.

תמיד מחפש את טובת הסטודנט, מגשר ומפייס....

ראיתי אותו בהפסקת צהריים בפסטיבל, תפסתי אותו ביד "אבנר! אתה לא יכול לעשות את זה, אתה לא יכול לעזוב"

הוא חייך "עדי אני לא עוזב, זו בסך הכל שנת שבתון, יהיה בסדר".

כן, שנת שבתון בשנה האחרונה שלי....

בערב, בהקרנת סרטו של יוסי סידר "הערת שוליים", (לא התלהבתי יותר מדי) עלה אבנר לנאום והתקבל בתשואות רמות.

כל מי שנאם אחריו, אמרו לו שזו לא פרידה, והם מחכים לשובו בשנה הבאה, כין אין טוב ממנו. וזה נכון.

כשנגמר הפסטיבל, אבנר שאל איך היה לי, ואיך מתקדם פרוייקט הגמר. אמרתי לו שזה מירוץ לא פשוט אך הוא חייך

ואמר שאחרי מה שעברתי לפני שנתיים, עם הפיברו, הכל קטן עליי.

אחרי המופע של קובי עוז, שהיה מלא, ישבתי עם מישהי מהסגל של המחלקה, היא סיפרה שגם בקרב הסגל יש תמיהה

לגבי היו"ר החדש, ורק ניחמה אותי בעובדה שזה זמני, רק לשנה אחת. אני מקווה.

רק בדרום תראו בהופעה שלט כזה - חץ מכוון ל"מרחב מוגן"

במסיבת סוף פסטיבל שנערכה בקרבת מקום, ניגשתי אליו, תפסתי את ידו ואמרתי "בוא, אתה בא איתי לבר,

 אני מזמינה אותך לצ'ייסר".

"תודה לך על 3 שנים ובהצלחה בניו יורק" אמרתי בגרון הולך ונחנק, "תודה לך והעיקר שתיהיי בריאה ותשמרי על עצמך את שומעת?" ענה. כל אחד הלך לדרכו, ואני נותרתי עם דמעות בעיניים. אני שונאת פרידות.

אני לא טובה עם פרידות.

גם אם מדובר באנשים שהכרתי פחות מחצי שנה.

ישבתי עם המפיקה בפועל של הפסטיבל, אחרי שראיתי ועבדתי איתה כל יום במשך חודשיים, היא סיימה את תפקידה, ומלבד ישיבת סיכום פסטיבל אני לא אראה אותה יותר, כנראה עד שנה הבאה אם בכלל. אז ישבנו ודיברנו, חצי מהסגל של המחלקה ואני סביב שולחן.

מצאתי את עצמי נותנת טיפים לאחת המרצות שהכרתי מהעבודה בפסטיבל, איך לגרום לסטודנטים לכבד אותה טוב יותר,

ואבנר שהצטרף לשיחה, הסכים איתי כששאלה מה דעתו ואמר לה "בשביל זה יש לך את עדי פה".

הוא התיישב ואמר "אני מת לרקוד אבל אין לי עם מי". בשיא האינסטינקט אמרתי "יאללה בוא אני ארקוד איתך". ניסינו להקים עוד מישהו מהסגל אך ללא הצלחה.

הגענו לרחבה, כולם נעצו בי מבטים כאילו ואני רוקדת עם השטן או עם ישיש בן 113.

רקדנו והשתוללנו בכיף, אפילו הלכתי להביא לנו עוד צמד צ'ייסרים וכל המביטים למיניהם יכולים לקפוץ לי.

אחר כך הוא השתחרר קצת והסתובב ברחבה ואני רקדתי ודיברתי עם חברים, שלכולם היה מה להגיד

על "את רקדת עם אבנר? ראיתי טוב?"

אחר כך חזר, והצטרפו אלינו עוד מרצה ובחורה מהסגל, ועוד כמה סטודנטים, היה ממש נחמד.

אני מניחה שזה עילה לחרושת שמועות מפגרת, אבל לא אכפת לי, אולי רק קצת בגלל שהבן אדם נשוי ולא נעים.

האיש עם שם המשפחה שכל כך קשה לבטא

אני יודעת שאני אתגעגע אליו, והוא יחסר במחלקה, האווירה הרגועה והחמה שהיה משרה, הפתיחות והצניעות....אוף!

וכפי שאמרתי לו "מילא אם היית משאיר אותנו בידיים טובות, אבל אתה עוזב בלי מחליף ראוי".

כן, אמרתי לו את זה. 

אני מאחלת לו המון בהצלחה, ולנו, כבוגרים שנותרו ללא אב רוחני, אני מאחלת שלא נזדקק לאדיוט שמחליף אותו.

שבוע טוב לכולם.

נ.ב!!!!!

בטקס הבוגרים הוכח בצורה מוחצת שכסף זה לא הכל בחיים, ובטח שלא באומנות.

הסרט עם התקציב הגדול ביותר שנוצר במחלקה אי פעם, זה שכל השנה דיברו עליו, זה שכולם רצו להיות חלק

ממנו בגלל שהוא כזה "מגניב" ו"יוקרתי" לא זכה בכלום! באף פרס! אפילו לא בפרס ההפקה!

סרט ב100 אלף שקל, לא זכה בכלום, נ-א-ד-ה. זה משאיר לנו העניים והלא מליונרים תקווה :-)

חייבת לציין שאמרתי את זה כל הזמן, שזה לא אומר שיצא סרט טוב רק בגלל שהוא שוחה בכסף. וצדקתי.

לא ראיתי אותו, אבל שמעתי עליו דברים כמו "משעמם", "נטול עלילה" וכדומה.

אני הולכת לעבוד על שלי...

- 3 -