למי אכפת?

אני לא יכולה לשמוע אותו בוכה יותר, לא יכולה!

הזמן היחיד שהוא לא בוכה זה כשהוא ישן, או כשהאמא לא בסביבה. כשהוא איתה - הוא בוכה.

אני יושבת בדירה עם אוזניות כי אני לא יכולה לשמוע אותו בוכה כבר, זה נורא!

יש לי שכנים נוראיים.

אבא ערס ואמא בהמה. כל היום רק צעקות וצרחות, אחד על השני או היא צורחת על הילד. 

אמא שלו לא מדברת איתו, היא רק צורחת עליו.

ולפי הדברים שהיא אומרת אני יכולה רק לשער שהיא גם מרימה יד.

כל פעם שאני רואה אותו במדרגות ליבי יוצא אליו. הוא תמיד נראה אומלל, לא מחייך, תמיד עם מבט עצוב, תמיד מוזנח.

האיומים האלימים שאמא שלו צורחת עליו לא היתי אומרת לשונאים שלי, אז בטח לא לילד בן 3-4.

כל יום כל הבניין מתעורר מהצרחות של הבהמה הזו, שבדרך כלל צורחת על הפעוט האומלל.

כל יום השקמה ב6:30 - 7:00

כל פעם אני רוצה להזמין לה משטרה, ובסוף לא עושה כלום.

ידיד שלי אומר שאני מגזימה ושהורים מדברים כך לפעמים. לי זה נראה לא נורמאלי.

אני חושבת שאלימות מילולית לא פחות גרועה מפיזית.

כשאמא צורחת על ילד בן 3 "אני שונאת אותך" ו"אני אשחט אותך" בלי הפסקה...

הילד הזה כבר יגדל דפוק, זה ברור. אבל מה עדיף? שיגלגלו אותו בין משפחות אומנה?

אוף

-4-