בלוגים של אחרים זה קטע, רוב הזמן רובנו ככולנו דיי עסוקים בעצמינו ובשיט שלנו. אני למשל למי שלא שם לב, די עסוקה בחיפוש אחר עבודה ועם אני מצליחה (או מנסה בכלל ) להוציא את אפי מהתחת, אז זה בדרך כלל לחריצו של חברי. לפעמים כשההורים שלי מדברים איתי אני מקשיבה להם (בדרך כלל לא) ועם חברים, נו אתם יודעים... אחרי שנים של היכרות, אין יותר מידי חדש. אבל בלוגים של אחרים זה ממש קטע. כל כך הרבה דברים מתרחשים שם, הפרעות, סטיות, אחת אוכלת מלא והשנייה לא אוכלת בכלל, כולם שונאים את החגים, אבל מתים על המשפחות שלהם, כל מיני בחורים מגניבים בני 17- ציניים בטירוף ובחורות אובדניות עם לק שחור על הציפורניים. טיפים: איך לא להעליב את האורז של הדודה בטי, איך להשתכר ב-10 שלבים, מתי להתקשר לבחורה ובאיזו תנוחה לעשות עימה סקס. בחורות שרבות עם החבר והבדידות שבבית הזוגי. מה לראות בטלויזה ופרשנות על הדס, ווידוייה של אם לאחר לידה ששונאת את הוולד החדש והשתפחויות של אב טרי ומאושר. אני נהנת מכל רגע, מכל הצצה (קטנה או גדולה) לחיים הללו. זה כמו לפלוש לחדר של השותף כשהוא לא בבית ולחטט לו בכל הדברים, ועוד להשאיר פתק עם מה אתה חושב עליו. מכל תקופת הבטלה הזאת, הבלוגיה היא אחד הדברים היותר מהנים שקרו לי... אני נהנת בטירוף, גם מהשנונים המתוחכמים וגם מאלו שלא מצליחים לכתוב משפט אחד כמו שצריך. סתם, זה קטע ורציתי לכתוב את זה.