מחפשת א\עבודהבין עבודות, מחפשת עבודה, מובטלת איזה שם שלא אקרא לזה, תקופה קשה. בבלוג אתאר את ימי בחיפוש אחר עבודה בכרך הגדול. |
כינוי:
מחפשת א\עבודה מין: נקבה Google:
מחפשת א\עבודה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2009
יום ג, שבוע 4- חברות השמה , למה זה טוב
את הפוסט הבא אני רוצה להגדיש לכל יועצות ההשמה, כן אתן, אלו שיושבות שם מאחורי השולחן הקטן שלהם, למול המסך שלהם, קוראות ומסננות את קורות החיים שלנו. לכן, שמזמינות אותנו לראיונות,כותבות עלינו חוות דעת ומוכרות אותנו לארגונים כאלו ואחרים תוך כדי שדידת אחוזים מהמשכורת העתידית שלנו.
חברות השמה, אף אחד לא נהנה מזה, אבל אין מה לעשות, גם את זה צריך לעבור. למעשה ראיון בחברת השמה דומה פחות או יותר לחוקן, רק בלי הבונוס הרפואי. זה לא נעים וכרוך בלשפוך את כל החרא החוצה. זה מתחיל בשיחת טלפון ממספר חסוי, בשעה הרבה יותר מידי מוקדמת בבוקר ועוד לפני ששתיתי קפה מתחילות השאלות הקשות: לאחר תיאור קצר של אופי העבודה, אני כבר נידרשת להגיד, איך התפקיד מתאים לי, מה יהייה לי לתרום מעצמי לתפקיד, מה יהייה עקב האכילס שלי, מה אני רוצה לשעות בחיים, מה השאיפות שלי, איפה אני רואה את עצמי עוד חמש שנים, והלאה והלאה.
"מה זה השטויות האלו?" הרי אף אחד לא אומר: הכישורים שלי זה שאני גאון ועקב אכילס זה שאני שונא לקבל מרות. ובכלל, השכר הזעום שאתם מציעים כנראה יגרום לי להתמרמר וחוץ מזה אני מתחילה להיות נחמדה ופרודקטיבית רק מעשר בבוקר (וזה לא משנה עם העבודה מתחילה בשמונה). עוד חמש שנים אני רואה את עצמי בעבודה טובה, כי אני מתכוונת לצבור כאן ניסיון של שנתיים ולהתחפף.
במקום זה אני פולטת החוצה את השיט הקבוע: זה נשמע מאוד מעניינין, ניראה לי שאני מתאימה כי אני אוהבת לעבוד, אוהבת אנשים, חרוצה, יעילה, אסרטיבית, לומדת מהר ובעלת כישורים רבים. עקב אכילס הוא זה שאני וורקוהוליק ותמיד יוצאת אחרונה מהמשרד עם בכלל. ועוד חמש שנים אני רואה את עצמי עושה בדיוק את מה שהצעת לי עכשיו.
לאחר שהראיון הטלפוני עובר בהצלחה, מגיע הראיון הפרונטלי, שם השאלות הופכו למוזרות עוד יותר, והנה כמה דוגמאות: מה ההורים עושים, כמה אחים יש לך ומה הם עושים, מה את עושה אחרי העבודה, מה התחביבים שלך... מה זה שעה אצל פסיכולוג או ראיון עבודה, מה קרה לשאלות לעניין כמו מה עשית במקום עבודה הקודם שלך? איזה ניסיון צברת? או אתם יודעים, "תני לי דוגמא לאיך את עושה ככה או ככה".
ההרגשה היא כאילו ההגיון והפרקטיות אינם שותפים לחברות השמה ואת מקומם החליפו חדירה לפרטיות והמון בולשיט, ממש כמו חוקן.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
