צבא לוקח את כל הזמן,סופ"ש מגיע וכל העייפות ביחד איתו

אין כוח לצאת לבלות להנות, רק לראות את המיטה ולהעריך כל שעת שינה .. 

אין כוח לעבוד,וגם שום עבודה לא מוכנה לקבל רק חמשושים,משכורת צבאית את הויזה לא מכסה ..

ואז הדאגות מתחילות להגיע מה יקרה אחר כך ? אין עבודה,אין כסף .. אין חיסכון .. מה יקרה אחרי הצבא ?

אשאר בלי שקל,אין מאיפה לחסוך .. לעבור לעשות יומיות אני לא מוכנה,אני רוצה לחוות את הצבא .. רחוק וסגור

אבל זו בעיה,אני באמצע בין חלום למציאות, ת'כלס כסף = חיים.. 

פיתרון .. ? אין לחסוך ? לפחות טיפה בחודש .. שאחרי השנתיים לפחות יהיו לי כמה גרושים .. לפחות לחופשה .. ? 

היא אומנם לא עברה הכל בחיים אבל לגילה ? היא עברה הרבה ..

אם מנסים לפגוע בה והיא תוקפת חושבים וואו איזה אישה מרגיזה,והם לא יודעים שהיא נפגעה כ"כ הרבה אז זו התגובה ..

מנסים לשכבוש אותה אך היא חושבים שהיא אדישה שבעצם היא סך הכל שומרת על עצמה שהיא לא מוכנה להיפגע שוב מאהבה 

שהיא פתאום מחייכת ככה סתם בלי סיבה אנשים שואלים 'למה החיוך' היא אומרת סתם .. אבל בעצם זה רק כדי להסתיר את הכאב

היא מראה לעולם כמה היא חזקה,כמה היא מסוגלת להיפגע ולהמשיך הלאה .. כמה היא מוכנה לספוג וללכת .. ובעצם הם לא יודעים

כמה היא פגועה אך חייבת לעמוד על הרגליים כי אין מי שיעמיד אותה בחזרה ..

סך הכל היא אישה בודדה,היא מקרינה שהכל בסדר והכל בשליטה אך בעצם בלילה היא בוכה ..

שהיא מנסה להתאהב זה אכשהוא תמיד מסתיים רע,מתאהבת באדם שבכלל לא בשבילה,או שבעצם .. הוא לא מעוניין בה והיא כשלה במשימה של לכבוש את ליבו,אך הוא כנגד כל הסיכויים כבש את ליבה .. 

היא אומרת 'הכל בסדר' אבל מאחורי הבסדר הכל הרוס,שבור ומפורק ..  

אנשים אולי אומרים עליה דברים ועל ההתנהגות שלה,אבל פעם אחת רק לנסות ליום שמישהו ילך בנעליה לראות עם מה היא מתמודדת מאחורי הקלעים

הרי היא מציגה את ההצגה שלה מאוד יפה,חושבים שהיא מאושרת והמשפחה שלה תומכת, אך מבט קטן למאחורי הקלעים ורואים את החיים האחרים שלה..

לב שבור,קופסה קטנה עם בושם של תקווה,וקופסה של אמונה,ויש שם עוד קופסה .. אחת סגורה רשום עליה - 'לא לפתיחה' רק לשעת הצורך .. ומה יש בתוכה ?

כוחות .. שהיא פותחת אותה רק שהיא צריכה באמת כאלה שאין מי שיתמוך,יעודד וירים .. היא לוקחת קצת מהקופסה .. מאיפה הכוחות האלה ? איש לא יודע .. זה סוד כזה בינה לבין אלוהים ..

הוא היחיד שבאמת תמיד איתה בכל דקה ושעה היא מדברת איתו שהיא צריכה ויודעת .. שהוא מקשיב לה תמיד,גם בטוב וגם ברע .. בתגובה ? אלוהים לפעמיים מחליט לצחוק עליה קצת והיא יודעת .. זה אלוהים שאיתה מצחיק אותה מעלה לה את החיוך ..

אש אולי ההצגה שלה פועלת ובאים מידי יום מאות אנשים לצפות בה .. רק מאחלת לה שתחזיק אותה ככה .. ושהחיוך והאושר שהיא מקרינה ? יהיו אמיתיים, שתהיה לה אהבה שתרפא לה את הלב,שיהיה מי שיחזק אותה מלבד הקופסה הסודית ..

שאלוהים לעולם לא יעזוב אותה, והוא לא .. אלוהים השומר היחיד שלא נרדם בשמירה ..  

מאחלת לה רק טוב שתצליח באמת לאהוב ושיהיה הדדי,שלא יהיה רק צד אחד,שלא תשבר או תפגע .. שההצגה שלה תהפוך למציאות.

שגם אם מישהו אי פעם יצליח להגיע למאחורי הקלעים שגם שם יהיה טוב שיהיו אלפי פועלים שעוזרים לה,אלפי פועלים שאיתה ומרימים אותה,

אבל מי יודע .. אולי גם שיגיע הבן אדם שיהיה שלה .. אולי גם הוא לא יצליח להכנס לשם ..

בדלת יש שלט - כניסה למורשים בלבד , נעולה עם מנעול .. למי יש את המפתח ? רק לה ולאלוהים שאיתה 

ואולי רק אולי וגם זה לא בטוח מישהו ישכפל את המפתח ... 

עבר כ"כ הרבה זמן ... עברה לה שנה .. של כלום שקט בדידות שנה בלעדייך, 

כן .. התגעגעתי אז שלחתי לך הודעה דיברנו והלב שלי קפץ,העיניים התרגשו הידים קצת רעדו .. והשפתיים ? חייכו .. שוב - בגללך .. 

אז הבנתי שאתה עושה לי טוב,כן את הבנתי עוד שהיינו בקשר, היום אני אוויר בשבילך 

אתמול,באירוע .. היית .. אוץ' .. כן אתה הסיבה שכ"כ רציתי להשאר בבית אבל באותה נשימה כ"כ לבוא כדי לראות אותך, 

אבל זה לא עזר .. הכאב לא עבר התחושה לא חלפה .. אתה עדיין בראשי בעיקר מאתמולף, הסתכלתי,הסתכלת והשפלתי מבט ! 

זה רק מוכיח שהלב לעולם לא שוכח אנשים שהוא אהב ! לעולם, לב זה לא מכונה גם לא יודעת בדיוק איך לקרוא לזה 

אבל זה דבר כ"כ עדין ! כ"כ שברירי .. צריך לשמור עליו היטב .. אתה לא עשית את זה,אני אעשה את זה למען עצמי .. 

אולי זה מטופש מצידי ואולי סתם עיוורת וטיפשה אבל זו כבר לא אני,זה הלב האידיוט .. שלא יודע לבחור את הבחור הנכון