Only When It RAINS
A solid little step making me confused |
| 12/2009
דיכאון של כמעט-אמצע-לילה ;
לעזאזל
לעזאזל
לעזאזל .
הגיעה לראשי מסקנה מרעישה! בכל פעם ופעם שבה ניתנת לנו עבודת חקר להגשה,
שהיא במקרה גם אמורה להיראות כמגילה רבת מילים והסברים, יבוא השיעול הקטן הזה שיפריע לתהליך.
ושוב היני חולה (מתה) במיטתי, מרעיפה מטרי נזלת על גבי חתיכות קלינקס אומללות וכמובן שלא מתעסקת בחשוב מכל השבוע- העבודה.
והנה מגיע היום האחרון לפני ההגשה והגברת מרגישה מעולה. כמה מפתיע, לא כך?
ובכן, מסתבר שזה לא מפתיע בכלל. וזה מפני שהתופעה הזו שכיחה. מאוד. יותר מדיי.
11 וחצי בלילה ואני יושבת מול המחשב, מקלידה במהירות מטורפת את הנתונים והסטטיסטיקות הגרפים ולא לשכוח את האסמכתאות הארורות! :)
לאחר המלאכה המרובה הגיעו שני השלבים האחרונים. נשמע מאיר פנים, הלא כן?
אם חשבתם כך, ובכן, טעות בידכם. השלבים האחרונים הם לא אחרים מאשר כתיבת המבוא והסיכום. כבת אנוש המכירה את עצמי כ"חופרת" מנוסה, אני ניגשת לעבודה עם מבט של הקלה על פניי.
אח, אח; כמה שההקלה הזו נמחקה במהירות; וכל זאת לאחר שבמשוב הצלחתי לכתוב אך ורק שורה אחת. והסיכום? הסיכום עוד איננו קיים כקובץ וורד ריק.
ועכשיו תגידו לי, מון שרי, מדוע כשאני מתיישבת לכתוב עבודה - ועוד אחת שאני אמורה להיות טובה בה - נעלמות לי המילים?
תאחלו לי בהצלחה, אני בהחלט אצטרך את זה 
XOXO
 etoile
[ דרך אגב, כל הגרפיקות המופיעות בבלוג הוכנו על ידי בפוטושופ CS4. נא לא לקחת! ]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
PlasticGums