כשאמרת לי להוריד חולצה אחת במצלמה רשת ושאלתי אותך למה, ענית לי: "כי את תמיד עם הרבה שכבות עבות".

את לא יכולה לראות שכל זה, זה בעצם מסכה?

אבל, במחשבה שנייה, איך תוכלי לראות? כשאני איתך הביטחון העצמי שלי עולה לשמיים, אם לא מעליהם.

לא נראה לי שאוכל להגיד לך את האמת. את אוהבת את מה שאת רואה/מרגישה.

למה שהכל נראה שהוא הולך על הצד הטוב שיש את פתאום לא מדברת?

לא מחזירה שיחות? אפילו לא הודעות...

זה משגע אותי, לא לדעת מה קרה (אם קרה), לא לדעת מה את חושבת ומרגישה.

כולם אומרים לי שזהו, תביני את הרמזים ותתקפלי, אבל אני לא רוצה להאמין בזה... לא נתת לי סימנים לזה!

ככה פתאום, אחרי שיחה טובה שהייתה לנו החלטת שזה לא מתאים לך? וככה בלי להסביר לי שום דבר?

אבל למה?  עשיתי משהו לא נכון? אמרתי משהו לא במקום? תסבירי לי!!!!

אני מתחילה לשנוא אותך. את משאירה אותי במקום שאני לא אוהבת ששמים אותי בו, האי וודאות הזו.

בתוך תוכי אני מחכה שתשלחי הודעה או שתתקשרי. אבל אני יודעת שזה לא יקרה.

רק בבקשה, תגידי משהו. תגאלי אותי ממחשבותי.

tell me the truth.