לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"Lost time is never found again"



Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2010


לפני כמה ימים הרגשתי הכי חרא בעולם, שמתי באייפוד את אחד השירים הכי יפים שיש ופשוט שקעתי,

הרגשתי שאני בעולם משל עצמי, עולם שרק אני קיימת בו..

 

Evanescence-My Immortal

I'm so tired of being here
Suppressed by all my childish fears
And if you have to leave
I wish that you would just leave
'Cause your presence still lingers here
And it won't leave me alone

These wounds won't seem to heal
This pain is just too real
There's just too much that time cannot erase

When you cried I'd wipe away all of your tears
When you'd scream I'd fight away all of your fears
I held your hand through all of these years
But you still have
All of me

You used to captivate me
By your resonating life
Now I'm bound by the life you left behind
Your face it haunts
My once pleasant dreams
Your voice it chased away
All the sanity in me

These wounds won't seem to heal
This pain is just too real
There's just too much that time cannot erase

I've tried so hard to tell myself that you're gone
But though you're still with me
I've been alone all along

 

When you cried I'd wipe away all of your tears
When you'd scream I'd fight away all of your fears
I held your hand through all of these years
But you still have
All of me

 
 


 אני קוראת עכשיו ספר, קוראים לו "לפני שאמות" של ג'ני דאונהם.

כשאני קוראת אותו אני פשוט מרגישה כמו הגיבורה של הספר.

היא חולת סרטן, ובגלל שהיא יודעת שהיא עומדת למות היא עשתה לעצמה רשימה של דברים שהיא רוצה לעשות לפני המוות.

אני כל כך מרגישה כמוה לפעמים, למרות שאני לא חולה או משהו.

יש לה רגעים שהיא פשוט חסרת כל.

החברה הכי טובה שלה עוזבת אותה לטובת מישהו.

אח שלה לא שם עליה.

אבא שלה לא רואה אותה ממטר.

ואמא שלה? זה כבר סיפור אחר..

 לנערה בסיפור קוראים טסה, היא בת 16 פחות או יותר.

הספר הזה כל כך מכניס אותי לעולם שלא קיים.. וזה מה שאני הכי אוהבת ספרים.

הם מכניסים אותך לעולם שבחיים אתה לא תחייה בו, ובגלל זה מרגישים כל כך טוב כשקוראים ספר.

אם הוא משעמם או משהו כזה זה משהו אחר..

אבל אם זה ספר טוב,  הוא זורק אותך באיזה מקום ואתה לומד לחיות אותו עד שאתה מסיים לקרוא את הספר.

"לפני שאמות" מכניס אותך לחתיכת חוויה שלא שוכחים הרבה זמן!

 



 

את מה שכתבתי אני מקווה שתיקחו את זה לעצמכם, לחיים או לכל דבר אחר.

אני מקווה שתאהבו את זה.

ואני ממליצה בענק על הספר "לפני שאמות" אחד היפים שנכתבו בשנה האחרונה.

 

 

 

 

אוהבת אותכם ..

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 24/2/2010 16:48  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

703
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWrite a diary אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Write a diary ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)