אני לא יכולה לחכות כבר.. אני רק חושבת על הרגע הזה ואני עומדת לבכות.
בובית שלי.. לא ראיתי אותך כבר כמעט שלוש שנים..
אותך ואת הקטנצ'יק המדהים שלי. זה כלכך קשה. את לא יכולה בכלל לתאר כמה.
אולי את כן יכולה, כי אני יודעת שלך הרבה יותר קשה.. את שם בלי אף אחד מהמשפחה.
כשרק עברת לשם אני זוכרת שבכיתי לך בטלפון, אמרתי לך שאני מתגעגעת אליך כלכך, ושאני כלכך רוצה שתחזרי.. ואמרת לי שאם לי קשה, שאני רק אחשוב כל זה בשבילך. ואמרתי לך שאני יודעת שקשה לך, ואני לא יכולה לתאר בכלל עד כמה, אבל גם לי קשה..
מי היה מאמין שכמעט שלוש שנים יעברו בלי לראות אותך?
אחרי שעברת התרגלתי לרעיון שאת לא פה בזה שפשוט הכחשתי את הגעגוע ובאמת ניסיתי להסתגל למצב, ועכשיו כשאני חושבת ויודעת שעוד שבוע אני רואה אותך אני פשוט .. מפחדת.
מפחדת מהדמעות שירדו לי כשאני אראה אותך.
מפחדת להיות איתך הרבה.
מפחדת מהרצון שלי שתישארי כאן.
מפחדת מהרגע שתעזבי שוב..
זה כלכך מפחיד אותי. עד עכשיו התרגלתי לזה שאת לא פה.. ועכשיו פתאום לראות אותך, ועוד לתקופה כלכך קצרה ביחס לכמות זמן שלא היית כאן.
אני פשוט מפחדת ממה שיעבור עלי כשאת תעזבי, זה כלכך מפחיד אותי בובית שלי.. את אפילו לא יכולה לתאר עד כמה.
הפחד הזה גרם לי למחשבות שאולי עדיף בכלל שלא תבואי לפה רק בגלל שאני לא רוצה שוב להתמודד עם זה שתעזבי..
אני מנסה להתנתק מהפחד הזה.
לחשוב על החיבוק שאני אתן לך, על הדמעות שאני אוריד מאושר.
על זה שאני אהיה האחות הכי מאושרת בעולם ברגע שאני אראה אותך.
בובית שלי.. אני אוהבת אותך כלכך המון, אפעם לא תביני כמה..
ואני לא חושבת שאף בנאדם יוכל להבין איך אחיות כלכך קשורות אחת לשניה כשאחת מהן גרה כלכך כלכך רחוק.
אני כלכך מחכה לרגע שאני אראה אותך.
פשוט אתן לך חיבוק ולא ארצה לעזוב..
לא יודעת למה, אבל נזכרתי עכשיו בקטעים שכשהיינו קטנות היינו רוקדות לצלילי בריטני בסלון..
זוכרת כמה אהבנו את הקליפ הזה ?
אני אוהבת אותך בובית שלי.עוד שבוע. ליתר דיוק כבר אחרי 12 בלילה.. אז עוד שש ימים (: