לפחות יש לי מקום בשירותים.

אז בחרתי, כאילו בחרתי כביכול. גרמו לי לבחור תהיה האמת.

אז בחרתי לגור עם 16 אנשים נוספים בבית אחד, למטרת התנדבות ושותפות ועשיית טוב למדינה תוך ויתור עצמי.

כאילו זה לא אמור להיות ויתור עצמי אבל זה מה שקורה בבתאכלס.

אני מחלקת הכל מהחיים שלי, ולא אכפתלי. אבל כולם כאן אומרים לי את הגבולות.

אני מחכה ומקווה ומאמינה לצביעות ולשקרים הללו כמו ילדה תמימה ומטומטמת.

ואז כמו הילדה הזו שאני בורחת לפינה היחידה שעוד מקבלת אותי כפי שאני, השירותים, ובוכה שם.

כי לבכות מונע צעקות וריבים.

והיה לי טוב. הייתי מאושרת היום. התקלחתי, הייתי נקייה. אמא ואבא וסבתא באו לביקור. ואפילו נהגתי. והיה כיף!

ואז הפרצוף הזה שלהם שדיכא אותי, והחוסר יחס. והמבט והבטחון שבידיעה או המחשבה שאני טיפשה מדיי כדי להבין דברים מסובכים מבגדים ולקים.

אז זרמתי עם התפקיד. אני לא אנסה להוכיח אחרת. זה פשוט קשה מדיי ולא שווה את התוצאה.

מזל שיש פאלפון שמאפשר לי לבכות אל מישו בשקט מדהים וקסום. שמרגיע.

כי מתוך 16 אנשים שונים אין אפילו אחד שאני רוצה לבכות אל תוך כתפו. או  לספר לו שזה מה שאני עשיתי היום בערב. בכיתי.

יש לי חבר טוב. ממש קרוב.

יש לו שני חברים.. ג' ומ'.

הכרתי אותם באותו הזמן..

אני כחברה הבאתי אל מסיבות את חברתי הכי טובה השנייה והיא התחילה עם ג' אף על פי שאינה רצתה דבר עימו.

מכאן התפתח בינהם קשר מחשבי שבו הם רוצים להיפגש אך בכל פעם היא מוצאת תירוץ מדוע היא לא יכולה.

תוך כדי זה אני החלטתי שמ' מתוק בצרה מיוחדת ואף עלי פי שיש לו פאקים אני מוצאת עצמי נמשכת אליו בצורה מלחיצה מעט.

אני וחברתי הנ"ל התחלנו לשחק משחק. תוך שנה לנשק את כל הא"ב.

נורא רציתי לנסות ואפילו לנטוש את המשחק אם הוא ירצה משו רציני.. מ' ז"א.

היום בטיפשותי המיוחדת הגעתי למצב שאני לא יכולה לספר עליו לאיש.

התנשקתי עם ג'. סתמי באופן מיוחד. בנוסף על זה שהנשיקה לא הייתה מדהימה. רדודה ומשעממת.

לפחות לא נגעלתי ממנו..:)

אני מפחדת שעכשיו הסיכוי הזה שהיה לי-לא חשוב כמה קטן הוא היה- נעלם.

מ' לא היה עם אף אחת. הוא טהור ואני לא רוצה לחלל אותו חלילה.. לא הייתי עם כל כך הרבה בנים..

אבל מה אני עושה.?

הם חברים טובים. היא חברה טובה שלי ההוא חבר טוב שלי. אוף איזה טיפשה וחרמנית אני.

האמת היא שאני כנראה לאט אראה עוד את מ'.. הוא באילת עד חמישי ובשישי הוא טס לשבוע..

ושבוע הבא אני עוזבת את הבית לשנה.. לא יהיה לי זמן לראות אותו:(

מסקנה- מאני חייבת לסתום תפה.