אני שונאת אותך.
אני ממש ממש שונאת אותך.
אני רוצה להוציא מהראש את כל המחשבות עלייך, שלא עוזבות, שלא מרפות. הן כל הזמן, כל הזמן אצלי בראש, ואני פשוט רוצה לנוח קצת.
אני רוצה שקט.
אני רוצה לצרוח, להרביץ, להכאיב לי אפילו רק כדי שהמחשבות האלה ילכו. ילכו קצת ויתנו לי שקט.
אני שונאת אותך.
הלוואי שתמות.
הלוואי שיכאב לך כלכך. שיכאב לך כמו שכואב לי. שיכאב לך ותשכב בלילה ותתחנן למות. רק כדי להפסיק להרגיש את הכאב הזה.
הלוואי שתרגיש את ההרגשה הזאת.
אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לתאר אותה.
את החוסר אונים הזה, ואת הכאב, הכאב שבכל מקום ואתה לא יכול לעצור אותו. ואתה רק רוצה להיעלם, להתפוגג ולא להרגיש אותו.
אבל אתה מרגיש אותו שוב ושוב ושוב.
ולא משנה כמה אני אגיד לעצמי שאתה כבר לא פה- שאתה לא יכול לפגוע בי-
אני עדיין מפחדת.
אני רועדת מפחד לראות אותך פעם ברחוב.
אני כלכך מפחדת שתגיד לי לבוא, ושוב אני לא אגיד לא.
ושאני אעצום עיניים, ואפקח, ואשכב על הבטן, ואז על הגב, ואפתח רגליים, הכלהכל- לבקשתך- הכל רק שתיהיה מרוצה.
אני שונאת אותך.
פשוט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
^^"