In the Wind Of Change

"אדם מקבל הזדמנויות מעטות בחיים לאהבה אמיתית. אני כבר קיבלתי את שלי" (איך פגשתי את אמא).

תנסו להסתכל לאחור ולראות... מכל הקשרים שהיו לכם, מכל ההתאהבויות, מכל הרגשות העזים שהיו לכם לאנשים אהובים.... למי מהם וכמה מהם יכולתם בראש מורם לקרוא "אהבת חיים"? או.. "אהבת חיי" לצורך העניין. 

"אהבת חיים" היא מושג כבד. עצוב ושמח כאחד, מושג שמפחיד לפעמים להעלות על השפתיים.

אבל מי מכם שהתאהבו ברמה כזו יודעים על מה מדובר. כי מדובר כאן באושר עילאי.

תחושה שגורמת לך פיזית לרחף מעל כולם, להיות מאושר. ובאמת מאושר. 

מי מכם שחוו את זה אומר "הי, הכל מסתדר פתאום?" או פתאום אתה מרגיש טוב, חושב שאתה נראה הכי טוב שיש ולפתע כולם רוצים להיות בחברתך?

אז כן חברים.. למי שהרגיש את זה... הוא יודע על מה אני מדבר.

אבל כמה "אהבות חיים" כאלו אנו מקבלים? שוב אומר שמי שכבר התאהב בצורה כזו יודע... שלא הרבה. מעט מאוד אפילו.

אפשר לספור אותן על יד אחת או אפילו חצי יד.

יש כאלו ברי מזל, שמוצאים אהבה שכזו כבר בתחילת דרכם ויש כאלו שאחרי שנים. 

אבל אלו , כמוני, שכבר קיבלו את ההזדמנות והחיים הובילו לפרידה- מה עושים עכשיו?

אתן כאן אמירה קטנה לגבי "אהבת חיים". כל אלו שעדיין לא התאהבו ורוצים קשר רציני וכל זה... תהיו שמחים. כי יש לכם בנק שלם של הזדמנויות עתידיות פתוחות לפניכם.

לאחר כמה זמן אפשר להתאהב שוב? איך? מתי? על מה מדובר.. כנראה שאין על זה תשובה.

ייתכן וגם אותם אנשים כמוני שכבר קיבלו את ה"הזדמנות" שלהם לא יקבלו אותה שוב לעולם. וההתאהבות הבאה תהיה.. קטנה יותר.

אולי מדובר פה בהזדמנות אחת, אולי אפילו שתיים. אבל היא קיימת.

ובואו נודה באמת- כולם מתחתנים בסוף.

מה בעצם אני מנסה לומר? שתקווה חזקה יותר מכל רגש אחר. ולא משנה כמה... "אהבת חיים" היא דבר מושג. וקיים. ואמיתי.

והאחת קיימת אי שם. כמו שבשבילך קיים האחד. ולא משנה אם אתה סטרייט, גיי או טראנס. כולנו מחפשים בבסיס שלנו.. להתאהב. ולאהוב. ולהרגיש את אותה "אהבת חיים" הזו גם אם לא נותנים לה את אותו השם.

אז יש לי הזדמנות אחת אחרונה. אי שם. ואני יודע שביום שאקבל אותה ואראה אותה אני ישר אדע. איך? אין לי שמץ. אבל לי, לאלעד, תהיה "אהבת חיים".