לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Stargazer's Sky


"A grand oasis in the vastness of gloom Child of dew-spangled cobweb, Mother to the Moon"

Avatarכינוי:  stargazer~

בת: 31

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

11/2010

מלחמות כוח


כבר עבר חודש וחצי מאז שזה נגמר, והרי... אני ניצחתי. זה ברור.

אני מצאתי זוגיות, אני מצאתי פרטנרים במיטה.

אני יצאתי גדולה בכל מובן.

אני זכיתי בחברים חדשים ומדהימים.

אני יצרתי מסורות כיפיות.

אני התגברתי קודם.

אני השארתי לה את החברים סוג ז' שאנחנו נאלצים להסתובב איתם.

אני ויתרתי על השליטה בלהקה, בעיקר כי הבנתי שלא אוכל להשיג אותה.

נתתי לה להרגיש בסדר עם עצמה, לא צחקתי יותר מדי כשאיזה סטרייטית ניצלה אותה.

נתתי לה כמה הזדמנויות לרדת עלי, שתרגיש טוב.

נתתי לה לחשוב שהיא ניצחה כי היא קיבלה את כוללם בבצפר.

והיא זרקה אותם, פוסטמה.

לא רוצה? אני אקח, הם ישארו אצלי סוג ז', אבל אני אנצל אותם.

אני אשתעשע בהם בבצפר, בדיוק כמו שהם משתעשעים בנו.

אנחנו לא באמת חברים שלהם, מכרים אולי.

הם לא יפנו אלינו בבעיה.

בדיוק כמו שאנחנו לא יכולים לסמוך עליהם, גם הם לא יכולים לסמוך עלינו.

אפילו את הזוג המקסים ההוא, שתי חברות הכי טובות, נתת להן לריב.

את לקחת את שפוטתך מאז ומתמיד.

אני לקחתי את החמודה והתמימה שכיף לעצב.

אנחנו לא באמת מדברות.

היא משתמשת בי כשאין לה לאן לצאת בשישי בערב, וגם אני בה.

ככה זה.

וכבר כולם התפצלו בין שתינו.

את לקחת את כל החברים המשותפים.

אני לקחתי את הטובים באמת.

את האנשים שאני אוהבת, המועדפים.

לא משנה כמה תגידי שכיף לך איתם, הם המיוחדים שלא יעזבו אותי בשבילך.

ככה זה.

ונשארה אחת, ההיא, שאת לא באמת סובלת.

גם אני לא באמת סובלת.

אבל זאת לא הנקודה, אני מנצלת אותה וזה ידוע.

את זאת הבעיה.

אני שואלת את עצמי, זאת אותה אחת שביקשה שאני אשב לידך למרות שנפרדנו, רק כי את לא רוצה לשבת לידה

וזאת שמשכנעת אותה כבר במשך שבועיים ללכת לעשן סמים באיזה גינה

במקום ללכת איתי הביתה, כמו הילדה החמודדה והתמימה שאני לא.

את מנסה להיראות כל הזמן כאילו אנחנו בסדר, מציעה לי לבוא גם.

את יודעת טוב מאוד שאני לא יכולה להתקרב לעשן המסריח שלך.

את עושה את זה רק כדי לצאת נחמדה.

כמובן.

כדי שהיא לא תכעס עלייך שוב, כמו על הטעויות שהיית עושה לפני שבועיים.

עכשיו את משחקת איתה משחק, כאילו בתמימות מושכת אותה אל הצד שלך.

המשחק הזה שלך ממש חסר טעם.

אני בכלל לא רוצה אותה, ואת יודעת את זה.

את יכולה לקחת אותה.

אבל להפוך את שתיכן לצבועות, להצמיד שוב את החיוך הדבילי הזה.

מה הטעם?

קחי אותה, תשאירי אותי עם אנשים שאוהבים אותי.

או אל תקחי אותה, אבל אל תסיתי אותה נגדי.

מה ניהיה כאן.

אני רק רציתי להגיד

שניצחתי

ושאני הייתי המתפשרת

את היית השואפת

הניצחון שלי היה צפוי

ואם את תמשיכי להיות כמו שאת

בדיוק כמו שנפרדתי ממך

את גם תישארי לבד

או כלסבית ממורמרת

באמת שלא איכפת לי

זאת ההתייחסות האחרונה אלייך

נמאס לי שהתשעה חודשים האלה שעברו כבר מזמן

מנהלים לי את החיים

ביי פוסטמה

תחזרי להיות איזה דמות מעורפלת ברקע.

נכתב על ידי stargazer~ , 2/11/2010 16:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לstargazer~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על stargazer~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)