מילת שלילה, הברה אחת, שתי אותיות, ההפך מכן.
וזהו. וזהו?
מילה כל כך קטנה שאומרת כל כך הרבה...
היא יכולה לבוא כתשובת שלילה, מתוך רצונו של האדם- "אני לא רוצה לצאת היום".
היא יכולה לבוא כתשובה מנומסת להצעה מנומסת- "לא, אתה לא צריך לשלם עלי".
היא יכולה לבוא כ"שיטסט", משהו שנועד לבחון את טיב הגבר שעומד מולנו "לא, אני לא רוצה אותך".
והיא יכולה לבוא פשוטה כמשמעה. "לא".
אז מה המשמעות האמיתית של לא? השאלה הזאת הסעירה את כל ישראבלוג בשבוע שעבר.
האם כשבחורה אומרת לא לגבר שנמצא איתה במיטה, היא באמת מתכוונת לזה?
טוב, המילה לא לא עומדת לבדה. היא באה עם שפת גוף, טון, ומבט בעיניים.
אני עברתי כבר הטרדה מינית, ניצול מיני ואונס (בשלושה מקרים שונים), או ככה החברים שלי טוענים לפחות.
אני לא מסכימה איתם. אני יודעת מה גרם לכך.
הלא שלי לא היה מספיק לא. הוא היה לא קטן, חלש, מצחקק, זה מה שיכלתי להוציא מעצמי אז.
הוא היה לא שלווה ביותר מדי סימני עניין, כאלה שמסתבר שאני לא לגמרי יכולה לשלוט עליהם, עובדה, הנה זה קורה שוב.
"לא, אתה לא יכול לגעת" מלווה בצחקוק.
"לא, אני לא רוצה. לא עכשיו" מלווה בליטוף הפנים שלו ונשיקה.
"לא. יש לי חבר. לא. לא. אני לא רוצה. לא." וזה כבר לא לווה בכלום, אבל החיוך המסתורי שלי ממקודם העיד אחרת.
החוויות הכי איומות בחיים שלי קרו בגלל לא שפורש לא נכון.
אז למה אני נלחמת היום בכולם וטוענת שהלא הזה, שלהן, של הבחורות הנורמליות, הוא לא לא שפורש לא נכון?
קודם כל, כי רבים הלאים שמפורשים נכון, במקרה הזה בכל אופן. מלבד הפעמים האלה שאמרתי לא והם לא יצאו לי מהראש,
היו עוד פעמים אינספור שאמרתי לא ולא באמת התכוונתי לכך. מהן כבר שכחתי.
אבל גם.. גם מהתקווה. מהתקווה שהמקרה שלי הוא מיוחד, הוא נדיר, הוא לא קורה הרבה.
מהתקווה שלא עוד הרבה בנות כמוני אומרות לא, ומתכוונות לא, אבל משדרות כן במלוא מובן המילה.
ואם יש עוד כאלה, זה באשמתן.
התקשורת האמיתית היא לא במילים ולכן זוהי התקשורת שאנחנו צריכות ללמוד לשלוט עליה.
זה לא באשמת אלה שלא יודעים לקרוא אותה, שאצל חלקנו היא עובדת הפוך.
אבל אני.. מה קורה איתי?
לחבר הכי טוב שלי לא הייתי מסוגלת להגיד לא עד הסוף. לאף אחד מהם לא אמרתי לא.
זוכרים את המועדפים, מלפני 2-3 פוסטים?
המועדפים עוד קיימים, ומשתנים, ודינמיים וחיים וקיימים.
לאף אחד מהם לא הייתי מסוגלת להגיד לא.
היחיד מהמועדפים שלא קרה ביני לבינו משהו מיני, מאז שהידיד ההומו היה אחד מהם,
היה היחיד שזה מה שאני רוצה ממנו.
הוא היחיד.
אבל הוא אומר לי לא. שוב ושוב, בכל שיחה, הוא אומר לי לא.
ולמה? כי אני לא יכולה להגיד לא לאף אחד אחר.
לא. מילת שלילה, הברה אחת, שתי אותיות, ההפך מכן.
כל כך פשוט. כל כך קטן.
מילה אחת שאומרת הכול.
ובעצם.. היא לא אומרת כלום.
אף אחד לא מבין אותה, אז מה בעצם היא שווה?
לא. מילת שלילה. הברה אחת. שתי אותיות. ההפך מכן.
לא אומרת כלום.
מי יכול להגיד לי כמה פעמים מופיעה פה המילה לא?
"פעם האמנתי בקסם, ביופי שבכול. בכנות, באהבה, בלבטוח באחר, ואז הגיעה הנפילה. החורף הרג את הצבעים החבריים, והאוויר נהיה קר כקרח. אדום הפך לכחול, וגם חלוד, זהו גלגול הקוביות. טוב, החתך הראשון הוא הכואב ביותר. ככה הם תמיד אומרים. אבל במקרה שלי כל חתך כואב קצת, וזה מחיר שאני נאלץ לשלם על כל הדרכים הלא נכונות שבחרתי בניגוד לעצה הטובה של כולם, על כל הלבבות ששברתי מאז שצפיתי לראשונה בגלגול הקוביות. הלכנו יחפים על האפר, בדרך מבולבלת של שקרים נשכחים. לאט, בלי כיוון, מחפשים מזל, תחת שמים בוערים בדם. רעם מרוחק, שקט, ברק, אני נרדם בעיניים פקוחות. לפעמים הוא עדין, לפעמים מפחיד, זהו גלגול הקוביות. תמיד הייתי מחפש, חיפשתי אחר אמת. חסר מנוחה ונשכח, בלי שום דבר להפסיד. תמיד הייתי בדרכי, ומרבית חיי גם לבד. מעולם לא ידעתי לאן אני הולך, מעולם לא היה לי מקום לקרוא לו בית. זה גלגול הקוביות. אני לא יודע מאיפה באתי, ולא יודע היכן אסתיים. אולי כשכל זה יגמר אני סוף סוף אבין. כל המילים שאי פעם אמרתי, כל הבכי האנוכי והמטופש, וכל הסיבות שאבדו בנהר, וגלגול הקוביות. זהו גל גול הקוביות. פעם האמנתי בקסם, ביופי שבכול. בכנות, באהבה, בלבטוח באחר, ואז הגיעה הנפילה. החורף הרג את הצבעים החבריים, והאוויר ניהיה קר כקרח. אדום הפך לכחול, וגם חלוד, זהו גלגול הקוביות."
The Roll of the Dice - Rough Silk.