 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
 הוא פשוט שיריונר, בסדרת חינוך ולא יותר
כאשר התגייסתי, הפחד הגדול היה בשאלה של מה יצא מימני לאחר השיחרור (כן, עוד בטרום פז"ם הרשתי לעצמי להרהר בתקופה המאוחרת הזאת. צעיר). מאז שחזרתי מירדן, כל המציאות של הכפרים הערבים קיבלה עניין אחר עבורי. כאשר אתה נוסע לאורך כביש הבקעה הירדני (המקביל לכביש 90 שלנו), יש משהו שתופס חזק את העניין שלך, כאשר אתה רואה איך כל הנסיעה היא לאורך כפר אחד וארוך עד מאוד, של בתים הבנויים אחד בתוך השני ובצמוד לכביש ראשי וסואן כמו זה. לאחר שראית את העולם הזה, ויחד עם שיטוטים רבים באזורי כפרים בארץ, אי אפשר להפסיק להרהר בשאלה איך צריך לתפקד שם עם מדים ונשק.
לרבים זה נראה עניין מובן מאליו, וככה זה במערכת החינוך שכל מהותה זה למכור "ציוניזם זול" (ציונות זולה להמונים) בלי לתת לילדים להבין את המשמעות. כמו דת, כך גם צריך להתייחס לתפיסות עולם באשר הן יהיו "ציוניות" או אחותיהן בעיר התחתית "האנטי-ציוניות" - אדם לא יכול להיות באמת דתי במהותו, אם הוא לא מבין (או מנסה להבין) את המשמעות של זה. אותו אחד שמרגיש איזה קרבה לה' או נופך מסורתי כזה או אחר, אבל אין שום סיבה להפריד בין בשר לחלב אם הוא לא מבין מה המשמעות של הפעולה הזאת, יותר מזה בכך שהוא חושב בינו לבין עצמו אם הוא באמת רואה בזה חלק עקרוני בעולמו או רק בגלל 'שככה כולם עושים'. רק בגלל שכולם עושים, אינה סיבה לקחת את זה כמובן מאליו בתור היותו "אדם דתי", בלי לחפש תשובה לעניין זה - וכך גם בדיוק אותו עניין לגבי כל מיני "אוהדי ציונות זולה" כאלו ואחרים - לזרוק סיסמאות לאוויר כמו "טוב למות בעד ארצנו", רק בגלל שזה נשמע מאגניב זאת אינה סיבה להיות ציוני. לדעתי, אפילו תירוצים כמו "ככה חינכו אותי בבית" זאת סיבה שיכולה להיות די דלוחה. תגיד איש, אתה בכלל מכיר את הארץ הזאת ואת הקונפליקטים של יושביה, שיש לך בכלל את הזכות להגיד דברים כאלו? (אה, וד"א תנסה להיות הוגן עם עצמך, ואל תקשיב רק לצד אחד בשביל להצדיק את הציונות שלך.)
רובנו הגדול תוצר אחיד למדי של מערכת החינוך בישראל, שהיא תוצר של מה שהקימו הסבים והסבתות שלנו בהגיעם לארץ ועבר כמה גילגולים תפלים עד שהגיע אלינו. למי לא היה כתוב בגדול בכיתה את הימנון המדינה? סגל ההוראה שמורכב לרוב מאנשים שכבר שחוקים עד היסוד היה מאלץ אותנו לשיר אותו בכל מיני "טקסים חגיגים" ומנסה להרביץ בנו עוד קצת מורשת ציונית בשביל ההרגשה הטובה שלו, אבל מעולם לא ניסה להתקיל אותנו בשאלה איך למשל בדואים ודרוזים שמשרתים בצה"ל יכולים להזדהות עם שיר כזה? כל ילד קטן יכול להבין שיש פה בעיה לא קטנה בכלל. (ותרוצים שאנחנו "הרוב" הם די מצוצים מהאצבע, אחרת מה הם צריכים להיות? שכירי חרב של היהודים?)
כאשר התגייסתי, בתחילת הטירונות, קיבלנו חוברת קטנה שנקראת "רוח צה"ל". זה קובץ עמודים קטן שנועד לישר קו מבחינת התפיסת עולם של צה"ל בקרב חייליו. מילים מפוצצות כמו טוהר הנשק, שליחות וכבוד האדם ממלאות אותו לכל אורכו, ובאותו נטייה של התייחסות כמו שמערכת החינוך מתייחסת למילים האלה, ככה גם הקבלתי את זה לצבא. מה אתם מפיצים לנו כאלה ספרונים, אם אתם בכלל לא מתעסקים במשמעות שלהם כמערכת?
אז זהו, שלא.
בניגוד די גדול למה שהייתי רגיל עד עכשיו בצה"ל, שהכל זה חבורה של ילדים אחרי תיכון שמדברים בסיסמאות זולות (מהסוג הנחות ביותר של "יש מספיק ערבים לכולם" ועד "חירוף נפשות למען המולדת"), דווקא התגלה צד אחר במערכת. צד שכן רוצה לדבר ולדון על המילים הגדולות שהוא מפקיד בחייליו ולא רק לנופף בהן לפני שהוא זורק אותם לשדות הקרב. פתאום, לאחר יום שלם שעובר לך בלנתח אירועים במחסומים שהוצגו בשיחזור וידאו או אירועים שהוקלטו במקור, אתה מבין שצמד המילים "כבוד האדם" יכול להיות הרבה מעבר לסיסמה זולה בצה"ל - ואפילו לקצינים שקוראים לבדואים "עוכרי ישראל למיניהם" יש עוד מוסר בסיסי בפנים.
אני לעולם לא אוכל להיות שוב ציוני נלהב כמו שהייתי בתיכון. זה היה שלב מרתק לעבור, שלב הכרחי שנתן הרבה משמעות לחיות למען משהו ולא בשביל לסמן עוד איקס על יום שחלף בחיים. אך עם זאת, דווקא מתוך זה צמחה הבנה שיש הרבה פחות שחור ולבן במאבק בין "נאמני ציון" לבין "עוכרי ישראל" - כי בסוף ההבדל בין מי שיורה בקלצ'ניקוב לאחיו שמפרק מחסניות באמ-16, קטן בהרבה לעומת המשותף. שניהם בני אדם בסופו של דבר, ששופכים את דמם על הארץ הזאת במקום פשוט להנות מימנה ביחד.
בחייאת, תעזבו שטויות. במקום להיות ישראלים נלהבים מלאומיות עלובה של ערוץ 2, ראו עצמכם בתור ארצישראלים שנלהבים מהגיוון העצום של הארץ הזאת ולכו לטייל. באמת שיפה כאן, ובמיוחד שאתה יורד מהשביל ולא נכנס דרך קופה של "60 שח' כניסה למבוגר עם ילד שני בחינם".
(ולמען הסר ספק- אין לי לרגע זילזול בציונות, אבל רק בגלל שניסיתי להבין את המשמעות שלה והתקלתי אותה בשאלות הקשות, ולא נתתי שיזריקו לי לווריד לאומיות מרוכזת בעיוורון)
באמת 
(סוף סדרת חינוך בלטרון, מרץ 09')
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
