סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
 ערבית שכזאת :|
אתמול היה בטלביזיה את האודישן לערביזיון (כמו הארוביזיון, אבל של מדינות ערב) וראיתי חלק מזה. משום מה, התחלתי גם בזמן האחרון לשמוע מדי פעם ברדיו תחנות ושירים בערבית ולנסות להבין על מה הם מדברים, ולצפות לפעמים בשישי בבוקר, בתוכניות אירוח שלהם. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה - יש לי ערבית דפוקה. הבעיה זה לאו דווקא עם ערבית, אני גרוע בלמידת שפת זרות בכלל (נו, 4 יחידות אנגלית...), אבל ערבית תמיד נראתה לי יותר שימושית מאשר אנגלית ושפות אחרות (אבל לצד העברית, לא במקומה ^^ ). עוד שהתחלנו בכיתה ז' ללמוד את זה, כישורי בתור דיסלקט גמור לשפות זרות התבטאו היטב ומעולם לא צלחה דרכי במקצוע הזה. אפילו בכיתה ט', שעברתי תיכון והייתה "הקבצת מתקדמים" (לאלו שלמדו בעבר ערבית) ו"הקבצת מתחילים" (אלו שלומדים שנה ראשונה וצריכים להספיק את החומר הדל שהמתקדמים למדו בשנתיים) - שמו אותי במתחילים ובהתחלה יחסית הייתי גם טוב, אבל המצב הדרדר מרגע לדודלי ואפילו אני, זה שלמד שנתיים ערבית ולהם זאת שנה ראשונה, התחלתי לגמגמם מאחורה.
כשאני פוגש את רועים הבדואים וחקלאים פלשתינאים באזור (וגם בטיולים) ואנחנו מתחילים בשיחה, זה תמיד נשמע לי כ"כ מעפן לדבר איתם בעברית :|
שנה שעברה היו כאן חפירות ארכיולוגיות והיה איזה יום פתוח שתושבים יכלו לבוא לראות מה עושים שם. רוב החופרים שם היו ערבים והחוקר הראשי שניהל את כל החפירות דיבר איתם בערבית שוטפת כל הזמן. אוףףףף! כל כך קינאתי בו באותו זמן :(
אני רוצה גם!
בנוסף לכל זה, סבא שלי היה הרבה שנים מורה לערבית בצבא ובמשטרה, וגם סבתא שלי מדברת ערבית שוטפת (נו, עיראקים ^^) והם אפילו עזרו לי פעם לתרגל את זה במשך כמה ימים, אבל למרות השיפור שהיה לי, עדיין יצא לי ערבית מגומגמת.
נו, לפחות יש לי את ספרון של "שיחון עברי-ערבי בערבית מדוברת" ונשאר אולי להתנחם שעם הרבה תרגול משם ושמיעת תחנות בערבית, אני אולי אצליח להתמודד טיפה יותר עם השפה.
נו ניחא....
ובמעבר חד אחרי המירמור שלי - אני קופץ יומיים אחורה (שבמקרה זה גם היה היומהולדת הלועזית שלי, אבל זה הפחות משנה) - מפגש ראשון של "הקרן להצלת כדור הארץ"! היה פשוט כל כך כיף פשוט לפגוש אנשים שאכפת להם מזה (ובניהם נעם ותמר ^^) ושהם *לא* סתם ציניקאנים מחורבנים ואטומים.
בנוסף לזה - פגשתי עוד מישהו שעלול להכנס לשילוש הקדוש שלי (אבל אז זה יהיה רבעייה, נו בעיה :P ) - הלוא הוא אבא של תמר! הוא פשוט אחד האנשים הכי-הכי-הכי מאגניבים שפגשתי בחיים שלי :) גם גאולוג, גם איש שטח, גם אכפת לו מהסביבה (ויש להם אפילו בריכה לאגירת מי גשמים בחצר! הלוואי שאבא שלי היה אפילו מסכים לשים גיגית בחצר... ניחא גיגית, אפילו קופסת קוטג' זה יותר מדי בשבילו. ארג :| #$%&) והוא מדבר על זה עם רצון אמיתי ולא סתם בצורה של "כן זה חשוב, אבל ניחא..."
פשוט בן-אדם סגיד! (בעצם כל המשפחה שלה סגידה ^^ 2 אחיות מדריכות בביס"ש, אחות קטנה עם שם מאגניב שגם נראה שעוד תיהיה בביס"ש ואמא ממש נחמדה שגם אכפת לה מכל זה ואפילו עשתה טרק 30 של חודש בסיני בציוד על-הגב! =O )
ארג. בטוחה שאת לא רוצה להחליף איתי משפחות??? :(
ודבר אחרון שנשאר להגיד - תודה ע-נ-ק-י-ת לתמר על הברכה! זאת הברכה הכי יפה שקיבלתי בחיים שלי, ועכשיו אני מרגיש סתם מעפן ששלחתי לה ברכת-מייל-שכזאת :(
ניחא, תמיד יש שנה הבאה! (והברכה עוד תכתב על גב תמונה של "כחליל הגליל" שאני אצלם בעצמי ! - משמע - לחרוש הייטב שנה הבאה כל סמ"ר על הר מרון עם זכוכית מגדלת ומצלמה ^^ )
זהו, כבר שבוע וחצי-שבועיים שלא הספקתי להגיע למקלחת אפילו פעם אחת, בגלל כל הפעילויות ושעות השינה שלי לוקות בחסך מטורף (שקיות בעיניים זה כבר קטן עלי, עוד מעט יש לי משאיות...) נשאר עכשיו רק עוד להחזיק את העיניים פקוחות ולנהוג עד לראש-העין הרחוקה, כי לספיר משעמם והיא צריכה חברה :P (והיא גם אוהבת לזהם את האוויר עם כל ה- "אחיעד! אתה יכול בבקשה לקחת/להביא..." - ושאני אגיד לה לא? ~_^ )
נשתמע ~
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
