סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
 לנקר בעמודי הביטחון
בניגוד לימים האחרונים , שבהם קריאותה של החמה מבשרים היטב את עונת הקיץ בחום חמים ומעצבן כבר לקראת 8 בבוקר, זכיתי היום לפתיחת יום נעימה שלשם שינוי - לא נתנה לי את התחושה של עוף בסאונה רטובה (עוד לא הזכרתי את הלחות הדביקה והמעצבנת...). מאושר מהשיא-פתח המרנין, יצאתי החוצה לסיור היומי בשבילי העפר כאשר לצידי (או משרכת מאחורי) שינג'י.
כעבור כמה צעדים, זכיתי לשמוע קול נקישות קיצבי שהופסק לפתע, וליד מקום מושבו של שלדג על הכבל חשמל שנמתח בין עמודי התאורת ביטחון, ביצע את זממו בעמוד העץ, נקר סורי קטן למראה.
"מה? לא יתכן!", מילמלתי לעצמי וחשבתי שאני מתבלבל אולי עם ציפור אחרת - כי ממתי יש באזור שלנו נקרים? אבל לאחר התקרבות שקטה וצפייה דרוכה - עם מעופו לעבר כרם הזיתים, עפה גם האפשרות שמדובר בציפור אחרת - אכן היה נקר סורי ליד הבית שלי!
(נקר סורי - נלקח מפורום שמירת טבע בתפוז)
בימים האחרונים אני מתחבט בשאלה וחשש, האם להצטרף לקורס מבוא של שומרי הגן או לדחות את החוויה והלמידה לפעם אחרת? הבעיה כאן, היא למעשה התאריך שיוצא בדיוק יום לאחר שאני מסיים להדריך את הקבוצה שלי, במחנה קיץ של סיירות. בניסיון למצוא פיתרון, עשיתי רשימה קלה לבחינת הסוגיה -
יתרונות
- הקורס הזה לא נעשה לעיתים קרובות, ובכך זה יתן לך אחלה הכנה לקראת השנת שירות.
- בשנת שירות יהיה לך הרבה יותר קשה למצוא תאריך שיפול בזמן פנוי כמו עכשיו.
- זה אחלה שיא-פתח לטיולים בחופש, זה יתן לך המון כלים חדשים לנסות בחודש וחצי הפנויים שנשארו.
- אתה רוצה לקחת חלק בפעילות שלהם כבר הרבה זמן, תראה איזה אחלה תזמון!
חסרונות
- אתה תחזור מהמחנה קיץ שחוט מעייפות, וזה עלול גם להשפיע על הריכוז שלך בקורס.
- זה סתם ילחיץ אותך כל ההתארגנות המהירה.
- זה יכול להסיט את דעתך במהלך המחנה, במחשבה של "לקראת".
דרכי פיתרון אפשריים
1. לא לחזור עם ההסעה של סיירות הביתה, ופשוט לישון בקרבת מקום לנקודת מפגש של הקורס. (לגבי החניכים, אפשר לבקש שישחררו אותם קודם אצלנו לפני מודיעין, ולבקש מחברי למד"צים להשגיח עליהם - זה כולה 3 חניכים!)
2. לחזור הביתה כרגיל, ומחר לצאת מהבית כבר ב- 6 בבוקר, ולנסות כמייטב יכולתי להגיע בזמן לתחילת הקורס.
3. לדחות את הקורס לזמן אחר.
עכשיו נשאר רק להחליט - מה לעזאזל אני בוחר?
היום יש אצלנו טקס סיום של התיכון (ויש להדגיש שזה הטקס, וחלילה למי שיעז להתבלבל בין זה לבין ההנשף סיום המדובר, בקרבת השכבה שלי). עוד אין לי מושג איך אני מגיע, ועוד לא החלטתי אם זה מצריך מימני באמת גם להוציא את החולצה החגיגית שלי מארון (חולצה משובצת, קצרה ומכופתרת שקיבלתי מסבא שלי - ולמען האמת אני גם די מחבב אותה, רק אין לי ממש כוח ללבוש אותה הערב).
לפני כל האירועים החגיגים האלה, יש את המריבה עם אמא שמנסה לעשות חסד לאנושות, ולמנוע מימני לבוא בגרסת "ילד מעברות" - ככה היא קוראת לזה, מאז שאני זוכר את עצמי, באותם ויכוחים שלא ניגמרים לעולם.
מה הקטע? הבן שלך לא רוצה להתנהג כמו אחד שתקוע לו מטאטא בתחת, ואת מתייחסת לזה כמו מה שעלול לפתוח את המלחמה הגרעינית הבאה. (למרות שתגובותיה העקשניות, התחילו להשלים עם המציאות בזמן האחרון. הידד. )
מזל טוב ילד - 12 שנות חסמים וניוון מחשבתי (כמעט לגמרי) מאחורייך.
בתור מתנה, קיבלתה את ביטולה של הצעת החוק לסתימת הפיות של הירוקים! (חבל, הלך האקשן לחופש :P )
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
