 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2007
 יום ללא קניות
לפעמים זה פשוט בלתי יאמן עד כמה אתה יכול לחיות כאן בבועה, כלפי נושאים שכ"כ קשורים אלייך. רק עכשיו גליתי, שהיום מצויין בכל העולם יום ללא קניות. המטרה של היום הזה, היא להגביר את המודעות להשלכות הבעיתיות של התמכרות החברה המודרנית לצריכת מוצרים, ללא חשיבה מבוקרת. בצורת חיים כזאת, שכבר התרגלנו אליה כמובן מאליו, אנחנו מקדשים את הצורך ב"צריכה" - אפשר לתאר את זה בצורה פשוטה למדי, בההגדרה של "אני קונה, משמע אני קיים". אם בעבר המוצרים היו יקרים, והיו משקיעים הרבה מחשבה ואילתורים לפני שהיו בכלל מעיזים לחשוב על לקנות חדש (וטפו טפו טפו, על לקנות מעבר לצריכה הבסיסית), אז כיום הכל מאוד זול ומהות הקנייה מהווה סיפוק יצרים. בנוסף לזה, עוד לא הוזכר הבעיות שיש בצריכה עיוורת, שמובילה לדילול במשאבים, זיהום שבולע אותנו בתוכו ובעיות חברתיות קשות של פערים חברתיים.
למה לעזאזל אתה צריך לקנות עוד חמישה זוגות מכנסיים, אם יש לך כבר עשרה נוספים בארון? זה מותרות שהתקשורת התעשיתית דופקת לנו בראש, שבלי עוד זוג מכנסיים ואוטו נוצץ, אנחנו ניהיה כלומניקים וחסרי חשיבות בעיני האנשים שסביבנו.
הצטרפתי היום לטיול של החוג משפחות שלנו. אימי וחברתה יסדו את החוג, וכבר הרבה שנים שהם מטיילים ביחד עם מדריך שהם לוקחים. המדריך הנוכחי שמוביל את הקבוצה, הוא אחד האנשים שאני באמת מעריך, ולאחר כמה חודשים טובים שתמיד איכשהוא היה לי איזה משהו שנפל בול על היום של הטיול (הדרכה קהילתית ששובצתי אליה,טיול של חוגי סיירות, יומהולדת של חבר טוב .. ) הצלחתי הפעם להצטרף אליהם. היה נחמד שהיום לא הייתי צריך להגיע עם אוטובוס לאיזה חור נידח אחר בארץ, ופשוט אבא אסף אותי בדרך לנקודת מפגש שלהם (אין כמו לגור בקרבה גיאוגרפית לצומת גולני). משם, לאחר שחבורת משפחות רעבתניות התכנסה באיזה חורשה קק"ליסטית שכזאת ואכלה לצערי הרב - אוי גוועלד !! - בכלים חד פעמים , יצאנו לדרך לעבר אגמון החולה.
בחיי, זה פשוט מחזה נפלא שפתאום החרמון מבצבץ מולך עם כיפתו המושלגת. אז, הו אז, אתה נזכר בתמיהה של למה לעזאזל לא שובצתי לגולן ?! . אבל לעניינו, אחתום כאן את החרמון ואזכיר גם בכמה מילים לעתה את הרגע המופלא בלראות איך עגורים נוחתים מולך, דאיות עפות מעלייך ושלל ציפורי מים שלא ראית מעולם בנוף הבית, עסוקות בשלהן כאשר אתה חולף לידן. אך חבל שאי אפשר להתעסק רק בציפורים כל היום, כי למרות שלל החוויות מהיום הזה, דווקא יש משהוא שכן דורש יותר התעסקות - השלכת פסולת בשטחים פתוחים.
למרות שיש את אלו שישאלו צעד אחד קדימה ובצדק "למה צריך לרכז את כל הפסולת במקום אחד, ושאנשים שם יפגעו?", אז התשובה היחידה שאני יכול להסכים איתה, זה להגיע למצב של הרע במיעוטו. בכל מקרה, הקבוצה נדדה לעבר הרי נפתלי שממערב לבקעת החולה בשביל להגיע לנקודת תצפית טובה. בדרך, דיברתי עם כמה אנשים בקבוצה, ואחת מהן שהיא בת קיבוץ בעברה ומורה בהווה, סיפרה לי הרבה על הפעילות שלה עם התלמידים ובקיבוץ שבו גדלה, לגבי ניקוי נחלים - וזה פשוט מדהים איך בכמה שנים אחרונות, המודעות פשוט עולה בקצב מסחרר ואנשים לוקחים יותר ויותר יוזמה. אבל אז אתה חוזר הביתה בערב, ומגלה איך השר להגנת הסביבה, מסובב את כולם על האצבע הקטנה שלו כאשר מצד הוא אומר שירתום את הציבור למאבק במשליכי פסולת, אבל מצד שני הוא מתנגד לחוק שידלל בצורה משמעותית את השימוש בשקיות פלסטיק.
החבר'ה אצלנו החליטו בסוף לא לסגור את השבת בצפון, וכולם ברחו לבתיהם. ממש בניתי על הסופ"ש הזה בטיול לגליל העליון, משהוא נחמד באזור הר מירון בעקבות סלמנדרות. בסוף כ-ו-ל-ם מצאו תירוצים וברחו הביתה להורים, וגם אני חשבתי כבר על לקפל ולחזור, אבל משהו בפנים פשוט לא הסכים. כל סופ"ש בשבוע האחרון חזרנו, ורק אני כל פעם הזדעזעתי מזה שפשוט אין להם נכונות לטייל - או בעצם יש, אבל לא חסרות סיבות, למה לא כעת. הריקבון הזה פשוט צעק שאין מצב שאני חוזר, ומחר הולכים לטייל! הבאסה שזה יהיה (שוב) לבד, וגם שאני היחיד כאן. זה די חרא להעביר את ערב שישי, בלי עוד אנשים שיקבלו איתך את השבת.
* יש עוד להכין מערך הדרכה ליום רביעי להדרכה בזיכרון יעקב
ואיזה קטע, אני בדיוק גם קורא עכשיו את "שרה גיבורת ניל"י " בשביל לא לעשות פדיחות מול ילדים בכיתה ד'
* לאסוף חומר להדרכה על הבית כנסת העתיק בנחל גוש חלב
ואיזה כיף יהיה להצטרף בתור עוזר מדריך ולעשות שוב את המסע לביס"ש בהר מירון בערב
* מחר התקווה זה להגיע לרכס אדמי
והעיקר שזה שבע קילומטר הליכה בדוך, ואני בטח אתקע במעיין הראשון שאעבור דרכו
שיהיה לכולנו שבת שלום, ובחייאת רעבק שמישהו כבר יבוא לטייל איתי (!!)
להקת עגורים בדרך לנחיתה לילית באגמון החולה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
