לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה.

Avatarכינוי: 

בן: 36

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

על השינשין ועל הבוץ


בתחילתו של יום רביעי, כאשר כולנו התאספנו בספריה, המצב נראה שאנחנו הולכים להרקב יום שלם עכשיו, על לבנות תוכנית טיול לתיכון של עין-גדי, שאנחנו נדריך בשבוע הקרוב. ישבנו סביב השולחן, והרכז הדרכה התחיל לעבור עלינו, לבדוק מה יש לנו להכין לקראת הטיול - וכאשר שאל אותי ועוד אחד מהקומונה (ששנינו מדריכים את יא'-יב') מה יש לנו להכין, ישר ענינו בלי לחשוב פעמיים שעוד לא עשינו את המסלול המעגלי של נחל תבור.
"יאללה, תעופו לעשות הכנת מסלול שם" הוא ירה לאוויר, ואנחנו מאושרים עד הגג מעוד יום טיול אחרי הגשמים החזקים, טסנו החוצה לארגן תרמיל.
תחילת המסלול זה ממש חור, כי צריך להגיע מאחורי הרפתות של קיבוץ גזית, ולהגיע לשם זה עוד יותר חור. אך ייתכן המזל? בעודנו קופצים מעל השער, הגיע בדיוק המדריך הבוגר (עלק בוגר ) ונתן לנו טרמפ ממש עד תחילת המסלול.
נחל תבור .. הקיים נחל נפלא מימנו בגליל התחתון? בדיוק בין השטפונות, פריחה חבל"ז של תורמוסים, וזרימה בלי סוף. ביצבצנו את דרכנו הפתלתלה בבוץ, וכאשר הבטן התחילה לקרקר, עצרנו להפסקת ניגוב חומוס (גם כן, איזה קילו חומוס "אחלה" זול) בדיוק מעל הבריכת מים הגדולה בקניון הבזלת.
משם דרכי הייתה מופנת לעבר תל-אביב, לכנס הגרעין השינשינים במשרדי החלה"ט. בעצם, היו שם שני כנסים - אחד לשינשינים החדשים שהתקבלו לשנה הבאה, והשני לשינשינים שכבר עכשיו בפעילות לגבי גרעין המשך בפעילות קהילתית. בכל מקרה, אני הייתי צריך להגיע לשם, וחבר שלי התבקש מהמנהל הביס"ש הארצי, לייצג שינשין בפעילות בכנס של החדשים (ונו, קצת פרסומת לגליל .. ). הגעתי מוקדם, ופגשתי אותו בת"א. לאחר ארוחת צהרים, ליד התחנה הישנה המשכנו למשרדים של החברה, ואני הצטרפתי אליו לפגישה עם המנהל ביס"ש הארצי. בעודנו ממתינים שם, הוא יוצא, מברך לשלום ואז מביט בי -
"מאיפה באת עם כל הבוץ הזה?" הוא שואל אותי מחוייך, ולאחר שסיפרתי לו מה קרה, הוא הכריח אותי להצטרף לכנס של החדשים - ש"יראו איך נראה שינשין אמיתי בפעילות" (וההגדרה היא שלו .. ). אבל כאן לא תם העסק! הוא צעק בהתלהבות לחצי בניין שיבוא לראות, ומזכירות הציצו לעברי מאחורי המסכי מחשב, ואפילו המנכ"ל (!!) הגיע מהמשרד הסמוך לצפות בפלא הנכסף, שהיה כמובן .. הרגליים שלי מכוסות בבוץ גלילי.
לאחר מכן הייתי אידיוט. חתמתי לנח"ל בלי לקרוא יותר מדי, ודי פיספסתי את הכנס של הגרעין בשביל להיות עם החבר'ה החדשים (שנראו די חנונים חביבים. אפילו רותם הייתה שם ) - עכשיו אני רק מקווה שעוד אפשר באמת לבטל את זה מתי שארצה, כמו שהם לפחות טוענים.

את הסופ"ש הזה, החלטתי לחתום עם הסל"ת (סיור ללא תשלום) שחוגי הסיירות עשו במודיעין. הוא כבר נדחה פעמיים, ועכשיו זכינו לשבת כמעט נטולת עננים בשמיים. הגעתי לשם קצת באיחור ממה שתיכננתי, אבל מספיק מוקדם לפני המבקרים. כך הספקתי עוד לפגוש המון חבר'ה שהיו איתי בטיולים, בקורסים וגם כמה חניכים שיצא לי להדריך בטיולים מלפני שנה ובטיול חרמון האחרון, מלפני שבוע.
אין כמו אווירת חוגי סיירות - חניכים שלפעמים יכולים להיות הכי חמודים בעולם, כשלצידם יהיו כמה שבא לך למרוח על המדורה. הרכז הריץ חיקויים על עכבישים בקפה, ועל "בוגדי סיירות, שעושים שנת שירות בביס"ש .. ". ממש כמו בימים הטובים, שבגללם שווה לצאת מטונף ממדורה, בצק ותה שהכנתה לאנשים כפויי טובה שבאו לטייל בסל"ת. (ואפילו לצאת מחוייך מהעימותים שהיו לך עם הד'ה-מאניוקים, שהיו להם טענות על זה שהם צריכים לשתות "מאותה כוס שאנשים אחרים שתו בה קודם תה". אהבלים, אבל הכי טוב, לא? ).

היום עזב גם החבר של אח שלי, יחד עם כל המשלחת תלמידים שלו מגרמניה. הוא התארח כל השבוע אצלנו, וגם נתתי לו את החדר והמחשב שלי (כי מה אכפת לי? הוא ממש אחלה, וגם ככה שהחדר לא ירגיש מיותם ובודד .. ). לא יצא לי כמעט לפגוש אותו, חוץ מקצת בסופ"ש הזה, ובלילה של שבת שעברה שחזרתי לכמה שעות הביתה, אבל אתמול הוא קרע אותנו מצחוק .. ישבנו בארוחת ערב, ואח שלי לא ידע אם להציע לו כיפה או לא, אבל בסוף הוא צחק ולקח (ואפילו הצלחתי להסביר לו באנגלית העילגית שלי, מה המשמעות שלה !! ). לאחר מכן, המשכנו לשמוע על דעתו החיובית למדי על ישראל ("אם בנים היו מתחבקים אצלנו כמו אצלכם, ישר היו חושדים בהם שהם הומואים ומתרחקים מהם "), ואפילו סיפרתי לו על איזה בדואי שהכרתי, שיילל שלא נותנים לו להרגיש בדואי כמו פעם עד שחמולה אחרת, שרפה לו ת'אוהל. בסוף הארוחה, הוא סיפר שלמד איך להגיד בעברית שאוכל טעים - ואז היקא הזה עם המבטא הגרמני לפתע אמר "זה טָאַעִים אחושארמוטה", וזה כמעט חנק אותי מרוב צחוק לעשר דקות הקרובות

מחר התבטל הטיול של כיתות ח' מבת-ים, ואני כבר קפצתי על ההזדמנות ללכת לטייל באזור הגליל התחתון, בגבעות ליד קיבוץ רביד. יש כבר שני שותפים, קפה נותר עוד לארגן - וחוץ מזה, יש עוד מעוניינים? פריחה בטח שלא חסר ..


תורמוס מנחל תבור

נכתב על ידי , 16/2/2008 21:26   בקטגוריות בנעלי השנת שירות, הגיגים של מדריך, עניינים של חו"סניק  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: ירוקים , טיולים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להסקוטי משדות-תמר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הסקוטי משדות-תמר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)