סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2008
 ריפיון עיניים גלילי
פתאום בשעתיים האחרונות צנח עלי הבום הזה של העייפות, מן כזאת תחושה של חוסר כלום. כל השינשיניאדה (חמישה במספר) החלטנו לסגור שבת ביחד בביס"ש, כאשר השינשינית הביאה אוטו, והיום בערב נצא לפאב באזור ומחר נלך לטייל. אבל לי זה מרגיש פיספוס אדיר, כל התלות הזאת בלטייל עם אוטו די מבאסת והאמת שאני גם לא חובב גדול של פאבים.
אבל קומונה, לא?
חוץ מזה, ישנו פרוייקט חבל"ז שקיבל את השם הכבד "המסע החינוכי", אבל הוא התגלה בתור משהו שווה הרבה מעבר. זה למעשה לקחת טיול שנתי, ולהפוך אותו לערכי יותר. זה לא סתם עוד טיול שאני אוסף קבוצה, נוסעים ליומיים-שלושה, וקאפיש. כאן, אני למעשה פוגש את הכיתה עוד לפני היציאה, ונותן להם לקחת חלק פעיל במהלך הטיול. מקבוצה שרק מקבלת, היא הופכת לקבוצה שגם נותנת בכך שהיא עובדת בוועדות ותרומת בעצמה במהלך הפעילות. דבר נוסף, זה שהמיקוד בטיול מופנה כלפי כל אחד ואחת בקבוצה, והעיסוק הוא לא רק בעוד חרק או ציפור, אלא העיסוק הוא גם בהם.
בהתחלה שסיפרו לי על זה, כל העסק נשמע לי מחורבן. הרי רעבק, למה אני צריך להתחיל לבנות טיול סביב נושא של "אחריות" ולא לעסוק בנושאים של שמירת סביבה? מאוחר יותר התברר שיש לי חופש פעולה די גדול לעסוק במה שחשוב לי, וכל העסק של לתת לטיול מסגרת תחת איזהשהיא כותרת זה רק עוזר בסופו של דבר גם לי, בכך שהם באים מוכנים יותר.
אז היום הלכתי לתיכון שלהם, לבקר את הכיתה (יא') שאדריך. איכשהוא המורה ציירה לי כיתה לגמרי אחרת בראש ממה שקיבלתי, אבל בסוף השיעור, אחרי שכבר יצאתי מההלם, פתאום המצב נראה בהחלט חיובי. (ואפילו התעלתי על עצמי, והגעתי עם מכנסיים ארוכים! ולא משנה שהסיבה העיקרית זה לכסות חתך עמוק ומדמם שקיבלתי אתמול מהטוסר שעומד בכניסה לקומונה .. )
ביום ראשון התבטל לי טיול שלא ממש רציתי להדריך, אבל מצד שני הוא לא היה כזה גרוע. הסיבה העיקרית שלא רציתי להדריך, זה שהשבוע הזה נפתח לי בחתיכת טיול טוב, ודווקא מהסיבה שלא הדרכתי אז. העסק למעשה התחיל בזה שסתם זרקנו שבוע שעבר שאני ועוד אחד מהשינשינים רצינו ללכת לטייל בגליל מערבי ולחפש סלמנדרות (כי היה צפי לגשם). בסופו של דבר, קרה שהגענו במוצ"ש לבית ספר שדה, ופגשנו בדירה גם את השינשינית. לא עברה כמעט שעה של התארגנות וארוחה, והמפות נפתחו ושלל רעיונות למסלולים זרמו לתוך הלילה - ולבסוף החלטנו לחצות את הגליל המזרחי בהליכה - מקיבוץ מסד עד לכנרת. בלי שבילים, וסתם פשוט לצאת לנווט באיזה ציר הליכה שנבחר.
למרות שזה היה טיול קצר שגמענו תוך חצי יום (12 קמ' עם כמה עצירות ארוכות וטובות), זה פשוט אזור מדהים שם - כשאת העצירה האחרונה שלנו, עשינו על שן של מצוק - משמאל החרמון המושלג, מימין מצוק הארבל ומולנו עפות דאיות כשמאחוריהן נפרש נוף הכנרת.
יום ראשון אני הולך גם לטייל, הפעם כנראה מצפון לכנרת - יש קונים?
שבת שלום 
עירית מצניע נוף
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
