סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
 לחזור מעבר הירדן (טיולים שינשינים חלק ג' - רישומי סוף מסע)
(פוסט זה הוא המשך מסכם לחלק א' ולחלק ב' מהטיול שינשינים לירדן, נחל זרד / ואדי חסה)
סיימנו את הטיול במעבר הגבול הצפוני, ליד בית שאן - מאיפה שהתחלנו, של שייח' חוסיין. (האומנם השם חוסיין מופיע שם, אבל אין לזה שום קשר למלך, אלא לאיזה קבר שייח' באזור. ) זאת הייתה תחושה של הקלה גדולה להגיע לשם, אחרי שכל הטיול הזה נעשה עם המון לחץ מתוך חוסר הבנה של המצב. לא משנה כמה יכינו אותך, להיות בפעם הראשונה בארץ זרה ושכל הזמן בודקים אותך, יש בזה משהו שלוקח המון אנרגיה ממה שבאמת צריך לקרות בפועל.
עד כמה שהטיול הזה היה חוויה שאין מצב שאשכח, אפילו אם הכי ארצה, היה גם משהו שלילי לעניין. כך למשל, המון משקעים שהיו במהלך השנה האחרונה בקומונה שלנו, מצאו את המקום להתחיל לפרוץ החוצה. נוצרה תחושה של חוסר נוחות, משהו שכבר רוצים שיחלוף., והרי רובנו נסיים עוד חודשים ספורים, אז למה עוד להשקיע?
קשה לי עם המצב, ובמיוחד בכך שאני רואה במקום הרבה מעבר לבית. עד עכשיו מאוד שמחתי מזה שהשינשינית מקומונה שלנו, נשארת כאן בתור מדריכה-חיילת, אבל הטיול הרים המון משקעים וכעסים שהיו לי כלפיה וכך כבר אין בנינו כמעט שיחות כמו מלפני חודש. סוג של קשר אנמי ביותר, ובאמת שאין יותר באסה מזה... 
הטיול הזה ייצג עבורי גם משהו לקראת השלוש שנים הבאות שלי בשירות סדיר בצבא. כך ואם לא אגיע להיותמדריך טג"ח ואהיה בשיריון, אז אותה תמונה של בתים חצי מפורקים הולכת לחזור על עצמה שוב ושוב. ההבדל היחיד זה שאז אלבש מדים ואחזיק נשק, במקום סנדליים ותרמיל לטיול. גם כל הבדיקות הביטחונית שעשו עלינו, תרמה להזדהות עם התחושת החוסר אונים של הערבים-ישראלים, שבכל מקום בודקים אותם מכף רגל ועד ראש.
חלפו כבר שבוע וחצי מאז חזרתי מירדן, ואני עדיין חצי שם. כל נמלה על פיתה, כל רעש של מים זורמים וכל תמונה של מדבר, ישר מחזירים אותי להליכה שם.
כזה מקום אחר, ולמרות הכל גם קרוב יותר מכפי שנוטים לחשוב.
לאחר שחזרנו, קיבצתי בלילה את התמונות שמצאתי וישבתי שעה ארוכה בניסיון להרכיב רצף של חוויות. לבסוף אפילו יצא מזה הסרט שלנו
לילה טוב,
ואולי עוד חודשיים יהיה גם מה לספר על הקצ'קר..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
