סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
 סוף עונת הקייטנות מהגליל
סיימנו את הקייטנה, והתחלנו בנסיעה לעבר תל אביב בשביל לסיים את הפיזור. למרות שלא הייתי אחראי אוטובוס, ניצלתי את הטרמפ הזה בשביל להגיע לירושלים - לעבר כנס דורה (דור ההמשך) של החברה להגנת הטבע. מטרת הכנס לא ממש הייתה ברורה לי, אבל אמרו שנקבל חולצה, תיק וארוחת ערב - כבר שווה להגיע  (ובנוסף לזה, לפגוש עוד המון אנשים שלא ראיתי המון זמן..)
הגעתי לשם עם החבר'ה מגולן, מתים מעייפות אחרי שבוע קייטנות מתיש (כמו עוד מלחמת עולם) ועם קיבה שכבר נדבקה לגב שלנו מרוב רעב. למרות שניסו לזרז אותנו לרדת לאולם הכנס, שמנו על השולחן את הצורך הקיומי שלנו בלאכול משהו לפני שבכלל נתחיל לדבר עם מישהו. כך המשכנו לפלס את דרכנו לעבר החדר אוכל שהיה די ריק, ונותרו רק פה ושם שאריות אחדות. (ועד כמה שהיה מאכזב לגלות שהמנה העיקרית - פסטה עם בולנז - היא עם בשר, היה שם מספיק לחם וסלט בשביל לסתום ת'קיבה ולהרגיש כבד כמו טנק שלא יכול לזוז מהכיסא)
בכנס עצמו מצאתי את עצמי תקוע ומרותק כאחד - תקוע כי למרות שהכרתי כמות גדולה של אנשים שם, לא היה לי לרובם איזה קשר. מצד שני, ההזמנות לראות כמות גדולה כ"כ של פרצופים מחברה להגנת הטבע הפכו את העניין למשהו די מעניין, שפתאום צצים לך אנשים ממקומות שונים כמעט לחלוטין משלך והקו המחבר בינכם הוא בעיקר שכולם עוסקים בהדרכה וחינוך. (אחח.. תמיד קשה לי להשתמש במילה הזאת כלפי משהו שאני עוסק בו, כי הרי איזה זכות בדיוק יש לי שאחנךמישהו?..)
את הצוות החדש פגשנו למחרת, ובהחלט מדובר במחזור שהולך להיות חזק ביותר. לכולם היה לזה קשר קודם, וגם חלק מהחיילות החדשות הן שינשניות בעברן. באופן המסורתי גם, העברנו להם את הבוקסר מעיינות שעליו כתובים מעיינות שווים בגליל. כל דור, מכין לדור מתחתיו בתור מתנה להצטרפות לביס"ש גליל.
כולם שמו את הבוקסרים ועמדנו לעשות תמונת תחת, עם הכיתוב האחורי "מכל חור רואים את התבור". פעילות זו גררה תגובות מצד החבר'ה הדתיים שטענו לחוסר הצניעות והזימה של צוות גליל 
מוזר פתאום שאתה עומד מול מי שהולך להחליף אותך עוד מעט, וכל זה בכלל בתחושה שאתה לא רוצה לעזוב..
(ולגבי הקייטנה ועל איך העברתי הדרכה בשירותים, על זה כבר יסופר בפעם הבאה, בתקווה)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
