סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2008
 לצאת לערבות אירלנד
מלפני שהקוצ'יני יצא לניתוח ועזב את תפקידו כחונך קורס של הצעירים (ושותף יחיד לדירתי הצנועה), הלכנו לישון תוך כדי שהוא שם מוזיקה אירית במחשב של הדירה. כששאלתי אותו מאיפה המוזיקה, הוא השיב בהתרסה "עד כמה אפשר כבר לשמוע את היזהר (אשדות) והמאיר (אריאל) שלך? צריך לשמוע דברים נוספים בדירה הזאת!". האמת, הבנאדם צודק (ורק בדרך מיקרית של עצלנות והערצת יתר, המצב הגיע לכך)
בסוף כיתה ט' ההורים החליטו שנוסעים לטייל באירלנד לכבוד הבר-מצווה של אח שלי. מעולם לא הייתה לי התנגדות לדבר, ואפילו ההפך הוא הנכון - כבר אז הייתה לי הערצה לאירלנד, שתחילתה נבעה מתוך המוזיקה המסורתית שלהם. חוץ מזה, לא ידעתי כמעט דבר אודותיה חוץ מקצת ידע מסרטים וקריאה מעטה. באופן אירוני, אפילו חיבתי הגדולה למדבר לא הפריעה לי עם האובר-ירוק שיש שם.
באופן לא מפתיע וכנראה כמו רוב הילדים, טיול עם ההורים יכול להיות דבר מעיק מאוד, במיוחד אם אתם בראש שונה לחלוטין. כך היה גם אצלי, שההורים בראש של אטרקציות ואני בראש של פשוט להתחיל ללכת עם הנוף. עד כמה שנהנתי, תמיד זכורה לי תחושת המחנק שקיבלתי מהשהייה הרצופה איתם. הדבר היחיד שנותר לי, זה להשבע שיבוא יום ועוד אחזור לטייל שם לבד או עם שותף, אבל עם תרמיל ובלי משפחה ואוטו (שכן, רכב זה דבר מקבע כאשר אתה רוצה באמת להגיע רחוק)
את התיכון כבר סיימתי, ואפילו השנת שירות חלפה (ורק אני מסרב עוד לסמן עליה וי ), ונותרו עוד קצת פחות מחודשיים עד לגיוס. לפתע שוב צץ הרצון של לחזור לערבות אירלנד, עם שלל שרידי המבצרים, המוזיקה וההווי השונה שורר שם. הידיעה שממש עוד מעט אכנס לשלוש שנים של טירוף מוחלט, רק מעודדת את הרצון של לצאת ולהגיע למקום אחר, לפני שהמירוץ מתחיל (לכיוון עזה?)
אם כך מה בעיה? אז לטוס לבד זאת כן אופציה, אבל לא כעת שיש לי זמן מוגבל ושהסיבה היחידה שמרתיעה אותי, זאת האנגלית הדפוקה שלי שיכולה לגרום לי לחזור עוד חצי שנה ולא עוד שלושה שבועות. אי לכך, נותר רק למצוא שותף (הי שותף, איפה אתה?).
החבר לקומונה לא ממש יכול לטוס עם הגידול ולשינשינית מגולן לא מרשה לעצמה להוציא כזאת הוצאה כספית (שבסך הכל לא יוצאת גדולה מיוחד, לאור זה שבכל מקרה ישנים בחוץ ואוכלים דברים זולים). מצאתי באתר "למטייל" מישהו פוטנציאלי עם תיכנון כמו שלי, מבחינת אופי טיול וזמן, הבעיה שלפי התיאור באתר, הוא יוצא מחר 
אם אתם מכירים מישהו או רוצים להצטרף בעצמכם, בבקשה רק תגידו לי. (וכן, עברתי את שלב יונת הדואר וגם לי יש אימייל [email protected] )
נו, ואפילו הצלחתי למצוא עמוק בארכיון המשפחתי תמונה לתיעוד מצוקי מוהר 
ולסיום - חוף בצת, שהוא חוף סלעי מדהים עם שלל בעלי חיים ימיים שאין כדוגמתו במקום אחר בארץ, עתיד להרס בגלל חבורת נדל"ניסטים ארורים, אלא אם נפעל אחרת.
בכל מקרה, בגלל מיעוט בזמן צפוי גם על זה פוסט עצבני, בהחלט בקרוב 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
