יש מקרים שאני מרגישה מן תחושות כאלה בבטן, תחושות לא טובות לגביי בחירות שעשיתי.

עשיתי בחירה, התקבלתי לעבודה, כשהתקבלתי התחושות הגיעו.

לא ידעתי אם זאת האינטואיציה שאומרת לי שלוותר על העבודה או סתם פחד.

מוזר, כי כן רציתי את העבודה הזאת.

התחושות האלה היו גם לפני הקורס שהייתי צריכה להדריך, והחלטתי בסוף לוותר על הקורס בגלל אותן תחושות. מעניין מה היה קורה לולא הייתי הולכת להדריך בקורס.

מחר אני הולכת לעבוד.. ולא בא לי.. כל כך לא בא לי.. זה יהיה היום השלישי בעבודה.

אמרו לי לתת לזה שבועיים, ואחריי שבועיים אני אדע אם כן או לא.. מכיוון שזה דבר חדש.

אבל זה לא תחושות שלא בא לי כי אני עצלנית, זה פשוט תחושות שלוותר על זה, לא יודעת למה.

אולי זה בגלל שכל השנים ההייתי תלויה בהורים, לא התאמצית למצוא עבודה

והנה עבודה אחריי 19 שנה, אני לא מפונקת. אבל עכשיו אני נשמעת מפונקת!

"כסף לא גדל על העצים!" אווחח כמה שאני שונאת את המשפט הזה

חבל לי שהכסף הוא הדבר המרכזי בחיים ובכל העולם הזה, כל כך חבל לי!

אני מאמינה שאני יכולה להרוויח כסף וגם להנות מזה, אני עוד צעירה, למה אני חייבת להכנס למעגל של התיסכולים האלה.

אני מנסה, באמת שמנסה להסתכל על הצד החיובי שבעבודה. זה גלדרייה, לקוחות באים כי הם רוצים גלידה, ילדים באים. מה נורא בזה? זה מקסים!

אני לא יודעת למה, כל כך לא מרגיש לי נכון העבודה הזאת.

איכשהו החודש אני יכולה לסיים עם העבודה, אבל מה יהיה כשאני אחזור ללימודים, אני לא יודעת איך לשלב בין שניהם. זה כל כך חדש לי כל העסק הזה!

אני נורא מבולבלת.

אני לא יודעת אם זה האינטואיציה או הפחד.

פחד- אין לי שמץ ממה. הוא פשוט קיים. או שזאת אינטואיציה.

לא יודעת!

אוף!