לגוף שלי,

אני כל כך מצטערת על כל החרא שאני מכניסה לך: גלידות, עוגות, שוקולדים.

אני משתדלת להקשיב לך כמה שיותר, אבל העיינים גדולות מידי.

אני תמיד מדמיינת אותך בתור בן אדם שמקבל שעות נוספות בעבודה, למה לא משלמים לך שעות נוספות? מסכן!

ועוד יותר גרוע, נותנים לך את כל החרא המלאכותי והפלסטיק לעכל, כמה נורא.

יש לך את השעות הקבועות שלך לעבודה- בוקר צהריים וערב, זה מה שסוכם, אבל דיבורים ומעשים לחוד.

שלא לדבר על זה שארוחת ערב מאלצת אותך לעבוד בין 3 ל8 שעות.

אני נורא משתדלת, אני נורא משתדלת לעשות זאת בעיקר לך, שלך יהיה יותר קל.

אבל אני אגואיסטית.

אני יודעת שאין לך הפסקות, אתה כל היום עובד.. וברגע שסיימת את כל המערכה, עיכלת הכל, ניקית את המערכת, אתה אז מעביר את זה לאור ירוק ואני רעבה שוב, אתה לא נח מתישהו?

כן, פתאום אני מתחשבת,אה??

זה לא נכון להגיד את זה, כי למרות הכל גם אם הארוחה הייתה לפני שעתיים ועדיין לא סיימת את עיסוקייך, אני שולחת לך עבודה ננוספת.

אני כנראה מהבוסיות הביצ'יות האלה!

אני לא אתפלא שמרוב עבודה אתה לא מספיק לעכל נכון את כל האוכל, וגם אתה נורא עייף מהשעות הנוספות שלך אז אתה מתחיל לחפף ובעצם, העבודה שווה לתחת (תרתי משמע!)

אני כל כך מעריצה אותך על מסירותך, כי למרות החיפופים (שהם באשמתי) אתה מעכל הכל כמו שצריך- משתדל לפחות וגם אם אני נותנת לך חופש אתה מתעקש, ורוצה אוכל. עובד מסור שכמותך!

מעריצה אותך כל כך!

בייחוד בימים שלפני המחזור אתה מפרגן לי ונותן לי להתענג על האוכל, יש לך משום מה רצון עז לשוקולד ולמתוקים, אני מנסה תחילה להתחשב בך, ושולחת לך סלט גדול לעיכול פשוט, אבל אתה מתעקש למתוקים ורק שאתה מקבל אתה נרגע. אז תודה גם על האכפתיות, אבל באמת שאתה צריך יותר לחשוב על עצמך מאשר עליי.

הבטחנו שהולכים את הדרך הזאת יד ביד, אתה תבקש עבודה ואני אביא אותה אלייך.

הבטחנו אחד לשני רק עבודה שאתה זקוק לה, ולא אחרת ממנה.

הבטחנו שאם אתה מבקש אתה מקבל ואין לדלג על אף בקשה- כי אם לא תקבל את מבוקשך, תאיים עליי בכאבים לא נעימים על כך שלא עמדתי בהבטחתי.

הבטחנו שאני אהיה בריאה ואתה גם כן, אתה לא יודע מה זה הפרעות אכילה ולא רוצה להתנסות בזה, אתה תהיה חולה ולא רוצה בכך.

הבטחנו.. אתה מקיים אני לא!

מצטערת כל כך, תמיד קל להגיד "ממחר" אבל המחר הוא כאן ועכשיו, כמו שאתה טוען.

מסתכלת במראה, ורואה תוצאה גרועות של הבוסית לא של העובד, כי בוסית שלא מנהלת את עובדיה כמו שצריך, זוכה לתוצאות רעות:

דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון, ושומנים לא מחמיאים.

הגעתי למסקנה, אסור לי להרגיש מעלייך, אתה מבין  יותר ממני, גם אם אני הבוסית, ברוב המקרים העובד יכיר יותר טוב את עבודתו שלו. כמו שהבוסית יודעת את עבודתה שלה מאשר העובד עצמו.

אני יודעת מה אתה צריך, ואתה יודע איך לעכל אותו.

אם אני שולחת לך חומר שגוי אתה לא יודע מה לעשות איתו ומאלתר, על מנת לא לאכזב את הבוסית.

אתה יודע, לאילתורים יש תוצאות שרואים בבירור- השמנה, הקאות, מחלות.. שלא נדע.

המכתב הזה עבורך, על מנת להעיר את עצמי, והודיע לך כמה אני מעריכה אותך ומעריצה אותך על כל השנות עבודתך, על מסירותך לעבודה.

ושתדע שהכל באשמתי, מצטערת כל כך,

הבוסית הלא מתחשבת שלך!

המון המון המון תודה על ההמלצה :]