לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מבולבל מעל הראש


כינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2010

כל לילה...


הי קוראים, הרבה זמן אני חושב ורוצה לפרסם את מה שאני באמת מרגיש.

"אתה כל לילה בא אלי בא ואומר לי משהו אבל אני לא מבין, לא שאני שומע את זה,

בא לי לחבק ולנשק אותך, אבל אני לא יכול כי יש מולי קיר חזק, שעומד מולי

אני נכנס בו, אבל לא מצליח לשמור אותו, ושוב נכנס ולא מצליח,

ופתאום אני מתעצבן נותן לו אגרוף ואז הקיר נשבר.

ואינה, אני בא לקפוץ עליך, אבל אז היא מגיע מישהי יפה,

אבל אני לא יכול לראות את הפנים שלה, אתה מסתובב מחזיק לה את היד והולך אייתה.

ואני נשבר לב"



קוראים, אני יודע , זה נשמע טיפשי, אבל זה הסיפור הראשון שכתבתי השנה. 


נכתב על ידי , 19/11/2010 14:54  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה שאתם מפסידים בחיים.


טוב, קוראים יקרים שלי, מזמן לא כתבתי אז אינה אני חוזר.

טוב אז כבר מלא זמן אני יושב לי על הלב ,בזמן האחרון אני מרגיש שאני משקר להרבה אנשים,

בבית ספר, וגם בבית.. אני יושב מול המחשב, אני יושב וכותב, כותב משהו שכבר הרבה זמן אני מרגיש,

שדי נימאס לי, נימאס לי להרגיש שזהו אני כבר לא יכול, אני חייב לדבר חייב לומר אבל אין למי, כי כל אחד תקוע הבועה של עצמו.

אז שזה קורה אני רוצה לצעוק, אבל אני לא מצליח, ועד שזה מצליח אף אחד, לא מקשיב, לא רואים מה קורה כי כולם 

מתעניינים בזנב של עצמם, בין הרגלים כולם רוצים אחרי הזמן, אחרי הכסף, אחרי הבועה של עצמם.


ואינה אני מוצא את עצמי שואל, אולי תעמדו במקום, ותחשבו כמה דברים אתם מפספסים בחיים,

אהבה, אכזבה, חיבה, התרגשות...כולם חבו את זה , רק אני לא כי לא יכל להרגיש, זאת כי אני כבר לא מרגיש שום דבר.

הלב שלי מת, אף אחד לא רואה מה באמת קורה, מה באמת עובר עלי.

אפילו המשפחה הכי קרובה אלי לא רואה, די נימאס לי כבר, אני רוצה לרוץ לגשם, לחזור רטוב להתנדנד אבל לא יכול, לא יודע, לא מבין למה

אני מאוכזב מהחיים, אבל בכל זאת בא לי לרוץ, לחבק את אימא, שאימא לא תסתיר אותי מכול הכולם,

אך, שאני מנסה אני לא מצליח, יש שם דבר גדול שעוצר אותי, מלנסות את זה, מלנסות לחבק אותה מלאהוב אותה,

לפעמים אני גם מרגיש שאני במרכז, וכולם מתרחקים ממני, ואז אני שואל את עצמי, למה אף אחד לא עונה..

אולי זה קצת קצר, אבל עצרו לרגע, ותחשבו על מה שאתם מפסידים בחיים.


נכתב על ידי , 17/11/2010 16:15  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החברים אחי טובים בעולם


אני התחיל בידידה הכי טובה בעולם, הידידה הזאת תמיד מחבקת, מנשקת אותי ותמיד אוהבת,

אומרת לי שאני צריך לעמוד על שלי, אז אינה, אני עומד על שלי.

את יודעת, אני יושב פה מול המחשב, יושב וחושב מה לכתוב, ובסוף כותב על האדם הכי כפי, הכי יפה, והכי חמוד בעולם,

האדם שיש לו עיניים מיוחדות, עיניים שרואות מעבר למראה, שרואות מה עובר עליך, תמיד אבל תמיד מחבקת אותי,

ואני מריח את הריך של השער שלה, את הבושם שהיא שמה, כל בוקר... אני אוהב אותך, הכי בעולם אוהב אותך כמו לא יודע מה, 

אוהב אותך עד שאני מתפוצץ, אוהב אותך עד המוות אוהב אותך לתמיד.

אני יושב ורושם לך, מדמיין אותך לידי, מדמיין אותך פה איתי, מחבקת אותי חזק חזק, ואני מריח את השער היפה שלך, 

אז אי לאב לאב לאב יו.. יפה שלי אני פשוט מת עליך.


טוב ויש את " המבוגרת יותר", חחח...סתם.

היא מישהי יפה וחמודה, כבר לא ילדה צעירה אלה בת 20 בגילה, אבל עדין ילדה מתוקה.

שגם היא יודעת לראות מה עובר עליך תמיד, אין לי כל כך מה לומר עליך, כי אני לא יודע כל כך איך לתאר אותך, 

אז נשמה שלי, תשארי כמו שאת,

אי לאבבבבבב יו 3>



אנשים שאני מציע לכם שתמיד תהיו סובבים סביב אנשים כמוהם, אנשים שיודעים לדבר ולומר תמיד את מה שצריך לומר,

אז תסתכלו טוב טוב מי באמת החברים שלכם, אני מצאתי את שלי..


נכתב על ידי , 17/11/2010 15:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





541
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לילד מיסטורי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ילד מיסטורי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)