אני מרגישה כמו אחת כזאת...כמו אחת שלא באמת צריך 

בעבודה,רק עם באמת יצטרכו אותי יקראו לי 

בחיים,אנשים מספרים לי כי הם מרגישים חייבים לספר לי 

בבית,בגלל שאני היחידה שנמצאת אז באים תמיד אליי למרות שאפשר בלעדיי

למה אנשים לא יכולים לקרוא לי לעבוד כי באמת צריכים אותי?

למה בחיים אנשים לא יכולי ם לספר לי כי הם באמת רוצים לספר לי ?

למה בבית צריכים את העזרה שלי כשאפשר גם בלעדיה?

ואולי הכל בראש שלי

אבל זה מרגיש אחרת אז אני כבר לא יודעת למה להאמין