החלטתי לעשות עריכה מאוחרת בשבילך בקטע נפרד..פשוט כי אני עצלנית כהרגלי וגם יש כל כך הרבה דברים נוספים

אני לא שונאת אותך...אני אמורה לשנוא את המעשה 

גם את זה אני לא מצליחה

אבל אני כן מבואסת..לא נורא יעבור לי

בשלב הזה..היקום פשוט שונא אותי

כשדיברנו על זה שאלת אותי למה אני כל הזמן מחזיקה לך את הידיים אמרתי שאני לא יודעת ובגלל שאתה מדבר עם הידיים..שיקרתי

בשיחה הזאת הרגשתי שכל הביטחון שלי נעלם והרגשתי אבודה מתמיד..אתה גרמת לי להרגיש בטוחה ובשיחה הזאת הייתי חייבת להרגיש ביטחון אפילו עם הוא לא היה ביטחון טוב..הרגשתי כל כך אבודה

נתת לי תחושת ביטחון..בגלל זה כל הזמן החזקתי לך את הידיים..הייתי צריכה את התחושת ביטחון הזאת שפשוט התמוססה בשיחה

סליחה עם זה עיצבן אותך

סליחה ששתקתי רוב השיחה..סליחה על זה שהייתי בטלפון הרבה..ניסיתי לברוח כנראה

סליחה על כל מה שעיצבן אותך,כל מה שעשיתי שלא אהבת

לא יודעת..פשוט סליחה

הסיבות היו סיבות שטותיות לדעתי...אבל זאת דעתי..

אתה חושב שאני לא פחדתי כשנכנסתי לקשר הזה ? אתה הראשון שנתן לי תחושה שאני יכולה להתגבר על הפחד הזה שרודף אותי כל פעם מחדש...בשנייה שהפסקתי לפחד ולקחתי את הסיכון להיכנס לקשר הזה אתה דחפת אותי החוצה בלי מצנח ופשוט התרסקתי על האדמה בלי ביטחון-אתה...

אם אתה פוחד...איך אתה חושב שאני ?! שאני לא פוחדת ?! שאני לא שיקשקתי מפחד כשהחלטתי להיכנס לקשר?עזוב איתך..קשר בכללי...מתתי מפחד.ואולי בכלל פחדת מהמשפחה שלי..אף אחד לא מושלם בטח שלא אני והמשפחה שלי

אבל למדתי לחיות עם זה ולהתמודד איתם..אולי מזה פחדת או שאולי הפחדתי אותך לגביהם?אולי הפחדתי אותך? כי היית לחוץ או שפחדת ממני ?

כל דבר שאתה אומר עולות לי עוד 46564574537 שאלות נוספות וזה רק מקשה על העניין..ואני מצטערת..אני באמת מצטערת על הבכי ועל כל מה שאני אומרת לך כי אני בן אדם רע,כי אני אגואיסטית,כי אני מסכנה ומושפלת,כי אני רציתי למצוא את הביטחון הזה שהבאת לי,כי אני הרגשתי שהקשר הזה לא היה מוגשם/ממולא/מנוצל (זה רע להגיד כי לא ניצלתי אותך) עד הסוף...ההתמודדות גם הייתה חצי אמיתית-ולא נתת צ'אנס להתמודדות האמיתית כי פחדת

אבל לגיטימי שפחדת !! גם אני פחדתי ואני עדיין פוחדת..מכל דבר-אם לא שמת לב אני בנאדם פחדן שנבהל מהכל אבל הייתי מוכנה לנסות להתמודד כי היו דרכים להתמודדות..כנראה אתה לא רצית לקבל אותם.אתה היית צריך להגיד לי שאתה פוחד-אולי זה היה משנה משהו..כנראה שכן

אבל אפילו את זה פחדת כנראה להגיד...אני לא יודעת-זאת אחת השאלות מתוך המיליון החדשות..אבל מה שכואב זה שלנסות להתמודד עם המציאות ביחד-בתור זוג-בתור שני הפחדנים שאנחנו...בחרת שלא ובחרת לזרוק אותי שוב על האדמה והתרסקתי

אז כן...אני אומרת את זה מכל הלב כמו שהייתי במערכת יחסים הזאת כל כולי..נקשרתי אלייך רגשית-תעריך את זה כי זה קורה למעטים-אתה מיוחד לי זה אומר שאכפת לי ממך יותר ממה שאתה רוצה אז תתמודד עם זה..לא משנה מה המצב שלנו

אני לא יכולה לחשוב עכשיו כמו שצריך אבל כנראה משהו חדש יתווסף מתישהו..אם תראה אתזה..את מה שכבר נכתב והבונוס שרשום למעלה ויהיו לך שאלות-תרגיש חופשי לדבר איתי..אתה יודע כבר איך להשיג אותי

פחד זה משהו שנועד כדי להתגבר עליו..כדי לעבור את המכשול הזה שקוראים לו פחד ולהגיד לעצמך שאתה כבר לא מפחד..קשה לי שבחרת לא להתגבר עליו..כי כשדיברנו עלינו רק בהתחלה אתה זה שאמרת שצריך לקחת סיכון ולא להרים ידיים..והקשבתי לך.אז למה אתה לא יכול להקשיב לעצמך ? אפילו שזה קשה

ואני ממשיכה לחפור לך..וזה מרגיש שאתה לא רוצה לדבר איתי,אם לא אז תגיד לי..בבקשה..שאני לא אצא כמו ילדה קטנה

עולות לי מלא שאלות לגבי איפה יכולתי לשנות ואיפה יכולתי לעשות אחרת

לדוגמא:אולי כשהיית אצלי כן הייתי צריכה לקחת אותך אליי הביתה ?

אם הייתי מסבירה לך את כ-ל הסיפור עם המשפחה שלי אולי זה היה משנה משהו בסוף ?

אם הייתי יותר משתחררת בהתנהגות שלי אולי זה היה נותן משהו אחר ?

מה החברים שלך חשבו עליי ? אולי הייתה לזה השפעה ?

ועוד שאלות כאלה שלא תיהיה לי תשובה..אם תראה אתזה ותרצה לענות לי עליהם אני אשמח

גיליתי גם שאני נפתחת יותר בקלות מבחינה נפשית מאשר פיזית בקטע של להשתחרר סביב אנשים..אולי גם זה השפיע איכשהו

 עוד מיליון שאלות..שאין לי תשובה עליהם וזה מתסכל 

ככל שהזמן עובר אני לא סגורה על עצמי..וגם קשה לי לעבור הלאה

אתה לא יוצא לי מהראש בשום צורה וזה מקשה עליי..הגעתי למסקנה שאתה לא יוצא לי מהראש מכמה סיבות

1-הקשר לא באמת היה קשר אז אי אפשר להגיד שאפשר להתגבר על זה כי לא באמת התמודדנו לדעתי.

2-נקשרתי אלייך יותר ממה שחשבתי כנראה.מה שגם מקשה על כל העניין

3-כנראה שאני אוהבת אותך...כבן אדם זה בטוח....כי אתה מיוחד בשבילי מכל מיני סיבות וכשאוהבים מישהו הכל הרבה יותר קשה

את המילים "אני אוהבת אותך" רציתי להגיד לך כמה פעמים..אבל לא עשיתי אתזה כי ידעתי שאתה לא תקבל אתזה אבל אם הייתי אומרת אתזה..אולי זה היה משנה משהו ? זה רק אתה תוכל להגיד לי...גם התאפקתי המון מלהחמיא לך-כי גם את זה לא היית מקבל

כל השפת גוף שלי הייתה מאוד זהירה איתך..כי פחדתי שבשנייה שאני אעשה משהו לא נכון הכל ייגמר כי תיבהל או תברח או לא יודעת מה..אולי באמת זה מה שגרם לפרידה שלנו וגם את התשובה לזה רק אתה תוכל להגיד לי

כששאלתי אותך אם יצאתי לך מהראש ואמרת שכן..אז וואלה..כן...רציתי לבכות כל כך הרבה אבל אני לא בנאדם שבוכה..אז בנתיים יש לי גוש בגרון שחונק אותי עד השחרור בכי הבא שלי

איכשהו מכל מה שאתה עושה לי אני עדיין לא מצליחה לכעוס עליך ולשנוא אותך..אתה ממש מיוחד תעריך את זה

אולי אם היית אומר לי שאתה בוגד בי או לא יודעת מה אולי המצב שלי היה אחרת..אולי הייתי מרגישה אחרת ושונה לגבי הכל אבל לא.החלטת לעשות לי חיים קשים

זה טוב שלחצתי עלייך להגיד לי שיש לך חברה..זה אולי קשה עכשיו אבל זה יקל עליי בהמשך...אבל מצחיק אותי שזה כל כך מהר..ואני כמו ילדה קטנה בוכה לפעמים עלייך ועל מה שאתה מעביר אותי..ונכון לכתיבת שורות אלה...באמת כואב לי הלב-לא חשבתי שזה אפשרי אבל מסתבר שכן...אני מרגישה כאילו לקחו פטיש והרביצו לי בלב איתו בלי הפסקה וזה רק ממשיך וממשיך וכל הגוף שלי רועד ולא מקור..ויש לי גוש בגרון כרגיל...אבל זה לטובה...כנראה

יש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד אבל לא מצליחה וגם אני אצא חופרת אבל באמת...שיהיה לך בהצלחה איתה אני מקווה שהיא תעשה לך טוב כי זה באמת מגיע לך

אם בכל זאת תרצה לדבר איתי..ולחזור למצב הקודם תרגיש חופשי לדבר איתי...אני תמיד פה ואם תרצה לדעת משהו שלא רשמתי פה..רק תגיד 

אני מצטערת על הכל..על כל מה שעשיתי שלא אהבת או שלא היה לרוחך

באותו יום שאלת אותי מה אני אזכור ממך..עניתי לך שהכל ושאני לא זוכרת תמונות אני זוכרת רק ריחות וצלילים אבל תמונות לא..רק מקרים מאוד ספציפיים יזכרו לי כתמונות..

עכשיו אני יכולה להגיד לך בוודאות מה ישאר אצלי בזיכרון ממך כשיגידו לי משהו עלייך

-היום שבו נפגשנו..אני באתי להביא לך חיבוק ואתה נישקת אותי (AWKWARD MOMENT) וחיבקת אותי הכי חזק שרק יכולת

-הרגעים שהייתי רואה אותך מהאוטובוס והייתי מוצפת שמחה ורוגע

-היום שבאת אליי לעיר והיינו ביער וניסית לצלם אותי אבל בסוף יצאה לנו תמונה מעוכה של שנינו ובעצם כל היום הזה...כולל הכל

-אני אזכור את הריח שלך ואת הסוג של התבאסות שלך כשגיליתי מה הבושם שלך..שאר הימים שנפגשנו שינית כבר בושם..שמתי לב לזה חחח

-את היום שבאתי איתך לחזרות והרגשתי הדבר הכי מובך בעולם אבל הרגשתי שמחה כי זה היה איתך

-את היום עצמאות...היה לי מדהים ואז בבוקר פשוט לא רציתי לעזוב אותך כי ידעתי שזה לתמיד

-את הרגעים שסתם שכבנו אחד ליד השני ושתקנו ומדי פעם גנבנו נשיקות..זאת לא הייתה שתיקה מביכה..זאת הייתה שתיקה מקבלת ובסדר

-את הרגעים שהסתכלתי לך בעיניים סתם ככה וניסיתי להבין מה הצבע עיניים שלך..חום או ירוק או דבש או חום ירוק...

-את הרגעים שהייתי מתעוררת לפניך וכנראה גם לפני כל הבית והייתי הדבר הכי שקט בעולם כי פחדתי שאני אעיר מישהו

-את הרגעים שהייתי מתעוררת לפנייך,מסתכלת עלייך וחושבת לעצמי כל מיני דברים

-שהתעוררת לפני וליטפת אותי בגב..זה העיר אותי אבל לא רציתי להתעורר מהתחושה הזאת-אז עשיתי את עצמי ישנה לעוד כמה דקות

ועוד המווווווווווון דברים..כנראה את הכל.את כל השיחות,הצחוקים,התמונה וחצי שלנו ביחד כי שנינו מכוערים   ואת היציאות בערב עם החברים שלך...אני באמת אזכור הכל