אריק איינשטיין

באמת שאני לא יודעת איך לנסח את זה...את כל הפוסט הזה 

בדרך כלל יש לי מה להגיד על הכל אבל עכשיו פשוט המילים לא יוצאות

לא בכיתי ככה מאז שסבא שלי נפטר

במקום מסויים אריק היה מין סבא של כולנו...איכשהו כולנו גדלנו עליו..תמיד היינו שרים את השירים שלו בגנים,בחתונות,בבר מצוות...הוא היה מן פסקול החיים של כולנו

ועכשיו מה ? איך ממשיכים מפה הלאה ?

מה עושים עכשיו ? מי יחנך אותנו עכשיו ? מי יחנך את דור העתיד שגם ככה עוד רגע קורס ונהרס ?

מה אמורים לעשות כשאבא והסבא של המוזיקה הישראלית מת?

אני רואה עכשיו פוסטים באינטרנט על תמונות שלו ואבל וזה פשוט מזכיר לי את רצח רבין...אף אחד לא באמת יודע מה לעשות עכשיו...כולם מרגישים מועקה כלשהי בלב

בוכים,

בשוק,

לא מוכנים להאמין,

לא נרדמים.

 או כולם ביחד,כמוני.

הוא היה התקווה של כולנו לעתיד טוב יותר במוזיקה..הוא היה ה-מוזיקה הישראלית הוא זה שהמציא את המושג.

בדיוק כמו רבין,הוא היה התקווה לעתיד טוב יותר גם במובנים אנושיים והומאניים וגם במובנים מוזיקליים.

באמת שלא משנה מה אני אגיד כלום לא ישנה את המצב הנוכחי או צורת ההתמודדות של כל אחד מאיתנו ומה שבטוח זה גם לא יספיק כדי להלל את אריק איינשטיין

האיש שגדלתי עליו,האיש שהשפיע עליי בצורה מטורפת,האיש שהיה שם בשבילי כשהיה לי רע,כשהיה לי טוב או כשסתם רציתי להתנתק מהעולם

מה אני כבר יכולה להגיד עליו ? כל מה שאני אגיד לא יספיק בשבילו כי הוא היה מעל ומעבר למה שמילים יכולות לתאר

זה לא הספד על אריק איינשטיין...זאת האמת עליו...לדעתי.

לא הייתי מעריצה מטורפת שלו..אבל הכרתי כל שיר שלו..בין עם זה "גברת עם סלים" ששרנו בכיתה ד' או בין עם זה "מה עושות האיילות" כשהרדימו אותי בגן ובבית

שלא לדבר על "שיר העמק" העמק שבו אני חיה,לומדת,גדלתי וגודלת....השיר ששרנו בסוף סיום ו'.במסיבת שורשים בסוף כיתה ז'.כשהעמק חגג 100 שנה

ועוד שירים שהשפיעו בצד האישי יותר...איכשהו הכל נגמר אצלו...בראש תמיד התגנן שיר שלו או משפט משיר בלי ששמתי לב אפילו...כי זה היה כל כך טבעי.

היית פסקול הילדות שלי,תיהיה ואתה פסקול ההווה שלי ופסקול העתיד שלי וכך גם של ילדיי

טמטום ואדישות מגיע בכל מיני צורות גדלים וצבעים

ואז יש אותי.

אז מה שרשום לי בגדול הפוסט משנה שעברה זה שאני נמצאת במקום לא טוב בחיים

ושאני צריכה לעשות החלטות...

ובעיקרון אני גם קצת מקטרת על זה שאין לי זמן...

 זה באמת גרם לי לגחך

אני עכשיו בביטחון מלא יכולה להגיד....הייתי שמחה עם השנה היה לי את הזמן שהיה לי שנה שעברה...נכון אולי מה שאני עושה השנה יותר טוב ומועיל ובאמת אני עושה את מה שאני רציתי לעשות שזה לעבוד ולהרוויח כסף די טוב אבל שוב אין זמן ועדיין איכשהו יש זמן להכל :) כנראה שאני מוכשרת :) 

אם ההחלטה שלי שנה שעברה הייתה איך לטום או לאן לטוס או משו כזה...באמת שחיי היו הרבה יותר פשוטים

נכון במהלך השנה הזאת שעברה השתנה המון...חוויתי המון דברים שלא חשבתי שאחווה רק עד גיל מאוחר יותר..כנראה שטעיתי

מטומטמת שכמותי מהעבר

אבל למדתי והחכמתי

וכל מה שאני יכולה להגיד לעצמי מהעבר...מהעצמי בעתיד זה שאת מטומטמת.... שלא ידעת אפילו מה את הולכת לעבור ולהרגיש ולהגיד

ובאמת שכל מה שאמרת היו שטויות מפגרות שתכלס..כולנו היינו מתים שזה יהיו הבעיות היומיות שלנו..אבל מה לעשות

לפעמים אני מטומטמת ולפעמים לא..במקרה הזה

מאוד מטומטמת.

העיקר שהשנה זה טיפה משתנה ;)