כל פעם ששומעים שם אני רק מקווה שזה לא שם שאני מכירה

ותמיד כששומעים על חייל שנהרג זה כואב לך בלב אבל אתה נושם לרווחה כי זה לא מישהו מוכר בשבילך

ועכשיו זה לא נתפס...

המפחיד מכל קרה ואמרו שם מוכר.עכשיו הכל נהיה אחרת.

אומנם לא דיברנו המון ולא היינו חברים קרובים אבל הייתי מדברת איתך כשהייתי באה לקיבוץ והיינו יושבים כל החברים ומדברים,שותים בירה,צוחקים,משחקים סנוקר והכי חשוב נכנסים לבריכה בלילה...ותמיד היית שם בשביל להרים אותי מעל השער וגם פשוט-היית שם, ואיכשהו יצא שדיברנו כמה פעמים ובבית הספר היינו אומרים שלום חטוף כזה

ואחרי הגיוס ראיתי אותך בעמק אז שוב שלום חטוף ומתעדכנים במה שקורה עם כל אחד..עדיין היית עם אותו חיוך ועדיין הייתי מקבלת הזמנות בפייסבוק לאיזה מסיבה שאתה מפיק

ועכשיו שום הזמנה לא תיהיה ושום חיוך ועדכון חטוף בעמק לא יהיה..כי אתה כבר לא בעמק

אתה כבר לא חי

עכשיו באמת הכל אחרת...

אני רק מקווה שלא יהיו יותר שמות מוכרים 

נוח על משכבך בשלום-אצלנו עוד הדרך ארוכה לשלום,ואתה היית צריך לשלם עליו

אמנם כתבתי על פחד,אבל זה לא הפחד שלי

אני לא פוחדת,אני גם לא הכי אמיצה

אבל טוב לי.איכשהו.

יש בי חלק שטוב לו ויש בי חלק שלא טוב לו...אבל אין בי חלק אחד של פחד

בזמן האחרון הרבה צלקות נפתחות מחדש וזה כואב וקשה,אבל אני מרגישה שזה טוב לי למרות הכאב

אולי אני סדיסטית ואולי התת מודע שלי צריך עוד מקום אז הוא מציף לי דברים

אבל ככה או ככה,למרות שזה כואב בימים מסוימים אני מרגישה שטוב לי

לא יודעת מה נסגר איתי ועם המוח שלי אבל משהו שם קורה

הכל כל כך לא מובן..תודה לאל שאני לפחות מבינה את מה שכתבתי

לחיות בפחד זה לא חיים,זה חוסר חיות

הגוף נושם ומתפקד

אבל הנפש מתה ברגע שהיא מתחילה לפחד

למרות שהגוף משדר עסקים כרגיל

הנפש מתפוררת בגלל הפחד