האמת..שאין לי כל כך מה לחדש ...
אבל באלי לכתוב פה..סתם לכתוב בלי שום משמעות.
אבל אין לי.!
מי שקורא פה ...בבקשה תייעצו לי מה לעשות.
לפני הצבא..היה לי מאוד טוב..גם עם זה שאני הומו..גם בעבודה..והמשפחה והכל היה כיף..ועדיין רציתי להתגייס.
לא בשביל לתת למדינה...כל עוד גלעד שליט בשבי אני לא רוצה לתת למדינה הזאת כלום.!
אבל רציתי להתגייס כדי להכיר אנשים חדשים..לחוות חוויות חדשות..וגם בגלל שכל החברים שלי מתגייסים.
אבל מרגע שהתחלתי את הסדיר שלי ממש ממש רע לי.
אני לא אוהב את האנשים..לא אוהב איך שמתייחסים אלי..מפריע לי שאני צריך לישון בבסיס 3 פעמים בחודש ולעשות שמירות ומה שהכי מפריע לי זה השבתות ושרואים כל חייל כמכונה שמהשעה 8 עד 5 וחצי אפשר להעביד אותו בלי סוף...בלי טיפה להתחשב בכמה כוח יש לו או אם או מרגיש לא טוב היום וכו'..
יש אנשים כל כך אוטמים בצבא..ואני יודע שהקרביים סובלים הרבה יותר והסבל שהג'ובניקים עובר זה כלום לעומתם...והם נלחמים..וסוגרים 1000 שבתות וטוחנים הרבה יותר שמירות..
אבל יכול להיות שהקרביים באמת מסוגלים לשאת את כל זה..ואני..עם כמה שאני ג'ובניק ובא לכולה 8 שעות צבא..קשה לי מאוד.
בכל יום בשבוע אני נכנס לדיכאון כי אני יודע שיש לי צבא ..ואני צריך לחזור למקום המגעיל הזה...שאפחד לא שם עלי..ואני רק מישהו שבא לעבוד בשבילם.
די נמאס לי!
אז הפתרון היחידי שראיתי הוא לצאת מהצבא..
מצד אחד - כל הדכאונות האלה יכולים להרוס לי את כל החיים..אני יכול להשתגע ולגרום לעצמי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות.
מצד שני - אם אני יצא , הרבה אנשים לא יראו את זה בעין יפה ולא יבינו כמה היה לי רע וכמה המפקדים שלי היו אטומים בקשר לזה.וגם אני יודע שכשחברים שלי ישתחררו אני ממש אקנא בהם שהם הצליחו לעשות צבא ואני לא .
אני באמת כבר לא יודע מה לעשות..פניתי לקב''ן הוא לא ממש עזר לי...רק החמיר את המצב שלי וגרם לי להבין שהצבא באמת חרא ואין מה לעשות..פשוט אין מה לעשות...לסבול 3 שנים.!אז..לצאת? לא לצאת....לא יודע אוף!!