טוב..אז שלום לכולם...
אמ..אני יתחיל בלספר על עצמי כמה דברים קטנים.
אני בן 19..בעוד 24 שעות בדיוק:)..סופסוף..,חייל..וחבל..ו..הומו..
אז האמת שאין לי הרבה מה לכתוב..סתם באלי פשוט לשפוך מה שיש לי עליו..וכמובן שאני לא יכול לדבר עם בן אדם..כי אני סגור עמוק בארון.
אז אני אנסה לכתוב הכל כאן..והלוואי וזה יעזור.
אז ככה...לפני כמה שנים בערך גילתי על עצמי שאני נמשך לבנים,בהתחלה זה היה נראה דוחה ולא טבעי ומאוד לא אהבתי את הרעיון הזה..עכשיו כבר התחלתי להתרגל..אבל אני עדין לא גאה בזה שאני הומו..זה עשה לי עד עכשיו רק צרות.
שומדבר טוב לא יצא לי מזה.
פשוט מעצבן אותי שכל פעם שאני מתאהב..זה דווקא בסטרייט ..ואין פעם שלא נפגעתי מזה.
היו לי הרבה אהבות בחיים אבל אני החלטתי בשנה האחרונה שאני פשוט לא מתאהב באף אחד!!
לפחות עד שאני לא יודע בוודאות שאותו בן אדם הומו ויש איזה סיכוי בנינו.
אבלללללל...כנראה שאי אפשר לתת ללב פקודות...וכנראה שהוא עדין מתפקד..
כי אני לא מפסיק לחשוב על חייל ביחידה שלי.
והפעם זה לא הפנטוזים של הסקס והשטויות..הפעם אני חושב רק על האהבה..אני רק רוצה להיות איתו..שניה שניה..דקה דקה..
ויש סיכוי טוב מאוד שהוא הומו..למרות שאם הוא רואה כוסית הוא מתשגע אבל אני לא יודע למה..
יש לו הרבה רמיזות שהוא הומו..מאמין שיהיה בסדר.
חוץ מהבעיה הזאתי..יש את הבעיה של הצבא.
שזה סיוט אחד גדול גדול גדול גדול.
פשוט לוקחים חיילים (אני מדבר על הג'ובניקים) ומנצלים אותם..משפילים אותם..ונותנים להם עבודות שתאילנדי לא עושה.
ואין ממש ברירה..אלא לעשות את זה ולסבול בשקט. 3 שנים פשוט לסבול.
אז אני החלטתי שזהו..לא עוד..באמת שדי..סבלתי מספיק אין לי כוח להתעללויות של המפקד הבן זונה שלי.
אני מאחל לו יום יום שהוא ימות.הוא הבן אדם הכי רע שהכרתי ב19 שנים שאני חי..כמה שאבא שלי עשה לי רע במשך 19 שנים הוא הצליח לעקוף אותו בחצי שנה.
התכנון שלי ללכת לקב''ן ולצאת על נפשי.
האמת..שאני באמצע עבודה וממש ממש משעמם לי..ואם אני אסיים לכתוב כאן יהיה יותר מדי משעמם..אבל אין לי מה לכתוב..
טוב..אני אספר לכם סיפור...ומי שרוצה יכתוב תדעה שלו.
לפני בערך חצי שנה...חבר בא אלי..זה היה באמצע החורף היה ממש קר באותו לילה..
אני הייתי במחשב והוא נכנס למיטה התכסה..ואיכשהו נרדם אצלי.
אחרי שהייתי עייף מדי וריחמתי עליו החלטתי לא להעיר אותו..ופשוט להזיז אותו טיפה וללכת לישון.
זה לא היה נראה ביג דיל כי זה חבר של הרבה שנים ולא חשבתי שבאמת יהיה בנינו משהו.
אבל כנראה שטעיתי...
לאחר רבע שעה שאני זז מצד לצד ולא מצליח להרדם..התחילו לעלות לי מחשבות זדוניות בראש.
אמרתי..לעצמי..אני עכשיו יבדוק אם הוא הומו.
אז עשיתי את עצמי ישן וכאילו זז באמצע שינה ושמתי עליו את הרגל..
פתאום להפתעתי הרבה...הוא זז...ושם את היד שלו על הבטן שלי...משם..הכל התחיל להיות רק טוב...והעניינים התחילו לזרום.
כרבע שעה אחרי המקרה..הוא קם ואמר ''יאוו נרדמתי..אני הולך הביתה''...העיר אותי והלך...ומאז כל פעם זה אותו דבר..הוא בא אלי נכנס למיטה..אני בא גם למיטה..משחקים את עצמנו כאילו נרדמנו...ושוב ושוב ושוב...
אחרי כבר חצי שנה אני מרגיש די בטוח בעצמי לדבר איתו על זה..כאילו אם שנינו הומואים אז חבל ..למה שלא נספר אחד לשני ויהיה לנו יותר קל...לפחות יהיה מישהו שאני אוכל לדבר איתו על זה..ולצאת איתו לפאבים וכו..
אז מה אתם אומרים לדבר איתו? או לחכות שהוא ידבר איתי ?